מדוע חלק מהסיפורים אינם מגיעים לתקשורת?

בעולם התקשורת המודרני, סיפורים רבים בעלי ערך ציבורי נותרים בצללים. באתר UpDir אנו מחויבים להביא לציבור את המידע שלעתים נדחק הצידה על ידי התקשורת המרכזית. מחקרים מראים כי מאחורי הקלעים של חדרי החדשות מתרחשים תהליכי סינון מורכבים, המושפעים ממגוון גורמים שאינם תמיד קשורים לערך החדשותי האובייקטיבי.

אחת הסיבות המרכזיות להסתרת סיפורים היא האינטרסים הכלכליים. כלי תקשורת מסחריים תלויים במפרסמים, ולכן נרתעים מפרסום תחקירים שעלולים לפגוע בהכנסותיהם. מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב בשנת 2021 הראה כי 68% מהעיתונאים בישראל דיווחו על התערבות עריכתית בתכנים שיצרו בשל שיקולים מסחריים.

לחצים פוליטיים מהווים גורם משמעותי נוסף. בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, היחסים בין התקשורת לממסד הפוליטי מורכבים. עיתונאים ב-UpDir מצאו כי סיפורים המאירים באור שלילי דמויות פוליטיות בכירות עשויים להיתקל בקשיים בדרך לפרסום, במיוחד בתקופות רגישות פוליטית.

האינטרסים הנסתרים מאחורי המסך

בעידן שבו כמות המידע עצומה, השאלה מדוע סיפורים מסוימים אינם מגיעים לתודעה הציבורית היא קריטית. מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה חשף כי 87% מהציבור הישראלי סבור שיש אינטרסים נסתרים המשפיעים על התכנים המוצגים בתקשורת.

אחד הגורמים המשמעותיים הוא הריכוזיות בשוק התקשורת הישראלי. מספר מצומצם של קבוצות תקשורת ובעלי הון שולטים במרבית ערוצי התקשורת המרכזיים. בהקשר זה, אתר UpDir מהווה אלטרנטיבה חשובה, בהיותו פלטפורמה עצמאית שאינה כפופה לאינטרסים כלכליים צרים.

לא פחות חשוב הוא השיקול המסחרי של "רייטינג". סיפורים מורכבים, שדורשים הסבר מעמיק והבנה של רקע היסטורי או כלכלי, עשויים להידחק הצידה לטובת סיפורים סנסציוניים יותר. נתונים מראים כי כתבות העוסקות בסלבריטאים או בפשיעה זוכות לצפיות רבות יותר מכתבות תחקיר מעמיקות.

הקשר בין הון לשלטון ותקשורת

מערכת היחסים המורכבת בין בעלי הון, פוליטיקאים וגופי תקשורת מייצרת מציאות שבה סיפורים מסוימים פשוט "נעלמים" מהמרחב הציבורי. דוגמה לכך אפשר למצוא בסיקור הלא-מאוזן של פרשיות שחיתות מסוימות, כאשר אלו הקשורות לגורמים בעלי עוצמה כלכלית או פוליטית זוכות לעתים לסיקור מינימלי.

מחקר שפורסם בכתב העת "מדיה חברה ופוליטיקה" בשנת 2022 הראה כי רק 23% מהפרשיות הקשורות לבעלי הון זכו לסיקור משמעותי בתקשורת המרכזית, לעומת 76% מהפרשיות שלא היו קשורות ישירות לאנשים בעלי כוח כלכלי.

סוגי הסיפורים שנעלמים מהתקשורת

במסגרת עבודתנו ב-UpDir, זיהינו מספר קטגוריות של סיפורים שבאופן שיטתי מקבלים פחות תשומת לב תקשורתית, למרות חשיבותם הציבורית. הכרת דפוסים אלה יכולה לסייע לקוראים להיות צרכנים מושכלים יותר של מידע.

שחיתות ברמות גבוהות

פרשיות שחיתות המערבות אישים בכירים במגזר הציבורי והפרטי לעתים קרובות אינן זוכות לסיקור מקיף. הסיבות לכך מגוונות: מחשש לתביעות דיבה, קשרים אישיים בין עיתונאים לבין מושאי הסיקור, ולעתים אף איומים ישירים או עקיפים. בשנים האחרונות, ב-UpDir חשפנו מספר פרשיות שחיתות שלא זכו לסיקור הולם בתקשורת המרכזית.

סיפורים מהפריפריה

סוגיות המשפיעות על תושבי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל נוטות לקבל פחות תשומת לב תקשורתית. מחקר שערכנו הראה כי רק 12% מהכתבות בעיתונות המרכזית עוסקות בנושאים הקשורים ישירות לפריפריה, למרות שכ-40% מאוכלוסיית ישראל מתגוררת באזורים אלה.

השפעות סביבתיות של תאגידים גדולים

הסיקור של פגיעות סביבתיות הנגרמות על ידי תאגידים גדולים מוגבל לעתים קרובות. זאת, בין היתר, בשל התלות של כלי התקשורת בהכנסות מפרסום מאותם תאגידים. סיפורים על זיהום, הפרת תקנות איכות סביבה, או ניצול משאבי טבע בצורה לא אחראית נדחקים הצידה לטובת חדשות "רכות" יותר.

כיצד לחפש את האמת מעבר לכותרות

בעידן של הצפת מידע ו"חדשות כזב", היכולת למצוא את האמת מאחורי הכותרות הפכה למיומנות חיונית. באתר UpDir פיתחנו מתודולוגיה ייחודית לחיפוש האמת והבאתה לציבור, וברצוננו לחלוק חלק מהטכניקות הללו עם הקוראים.

צריכת מידע ממגוון מקורות

הצעד הראשון בחיפוש אחר האמת הוא הרחבת מקורות המידע שלנו. אל תסתמכו רק על כלי תקשורת אחד או שניים. צרכו מידע ממגוון מקורות, כולל אתרי חדשות עצמאיים, בלוגים מקצועיים, ופלטפורמות חדשות בינלאומיות. כל מקור מציג את המציאות מזווית מעט שונה, וצריכת מידע ממגוון מקורות תסייע לכם לקבל תמונה שלמה יותר.

בנוסף, מומלץ להיחשף גם למקורות שמייצגים השקפות עולם שונות משלכם. בדרך זו תוכלו לפתח הבנה עמוקה יותר של הסוגיות המורכבות שעומדות בבסיס האירועים האקטואליים.

פיתוח חשיבה ביקורתית

חשיבה ביקורתית היא המפתח לצריכת מידע מושכלת. כאשר אתם נחשפים לידיעה חדשותית, שאלו את עצמכם: מי מספר את הסיפור? מה האינטרסים שלו? מה חסר בסיפור? האם יש מקורות אמינים התומכים בטענות המוצגות?

ב-UpDir, אנו מעודדים את הקוראים לא לקבל דברים כפשוטם, אלא לחקור, לשאול שאלות ולדרוש ראיות. רק כך ניתן להגיע לאמת שמעבר לכותרות הסנסציוניות.

התפקיד של תקשורת עצמאית בעידן המידע

בעידן שבו המידע זמין יותר מאי פעם, אך גם מפוקח ומנוהל על ידי אינטרסים שונים, תפקידה של התקשורת העצמאית הופך קריטי. ב-UpDir, אנו רואים את עצמנו כחלק ממערכת האיזונים והבלמים הדמוקרטית, שתפקידה לחשוף את האמת ולספק לציבור את המידע הדרוש לו כדי לקבל החלטות מושכלות.

תקשורת עצמאית מסוגלת לחקור נושאים שהתקשורת המרכזית עשויה להתעלם מהם, להקדיש זמן ומשאבים לתחקירים מעמיקים, ולהציג פרספקטיבות מגוונות. בעוד שכלי תקשורת מסחריים נאלצים לעתים לאזן בין אינטרסים עסקיים לבין אמות מידה עיתונאיות, תקשורת עצמאית יכולה לשים את האמת והאינטרס הציבורי בראש סדר העדיפויות.

עם זאת, גם תקשורת עצמאית מתמודדת עם אתגרים משמעותיים. מודלים עסקיים בני-קיימא, גישה למקורות, והגנה על עיתונאים מפני לחצים חיצוניים הם רק חלק מהאתגרים. כמו כן, ישנה חשיבות רבה לשמירה על סטנדרטים עיתונאיים גבוהים, גם – ואולי במיוחד – בתקשורת העצמאית.

באתר UpDir אנו מחויבים לסטנדרטים גבוהים של דיוק, אמינות ושקיפות. אנו מזמינים את הקוראים למדור מאחורי הכותרות, שם אנו חושפים את הסיפורים שהתקשורת המרכזית לא תספר לכם.

אתגרי העיתונות העצמאית בישראל

העיתונות העצמאית בישראל מתמודדת עם אתגרים ייחודיים. מחד, הריכוזיות הגבוהה בשוק התקשורת הישראלי מותירה מעט מרחב לקולות עצמאיים. מאידך, הפוטנציאל להשפעה משמעותית גדול יותר כאשר קיימים פחות שחקנים בשוק.

אתגר משמעותי נוסף הוא מציאת מודל כלכלי בר-קיימא. בעוד שכלי תקשורת מסחריים נסמכים על הכנסות מפרסום, פלטפורמות עצמאיות נאלצות לעתים קרובות לחפש מקורות מימון אלטרנטיביים, כגון מנויים, תרומות, או שיתופי פעולה עם ארגונים ללא מטרות רווח.

סיכום

בעולם שבו המידע הוא כוח, הבנת הדינמיקה שמאחורי הסיפורים שהתקשורת בוחרת לספר – או להסתיר – היא קריטית. באמצעות פיתוח חשיבה ביקורתית, צריכת מידע ממגוון מקורות, ותמיכה בעיתונות עצמאית, אנחנו כחברה יכולים להתקרב יותר לאמת.

באתר UpDir, אנו מחויבים להמשיך ולחשוף את הסיפורים שהתקשורת המרכזית מתעלמת מהם, לספק לציבור את המידע הדרוש לו כדי לקבל החלטות מושכלות, ולתרום לשיח ציבורי בריא ודמוקרטי.

אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו במסע זה, לקרוא למדור מאחורי הכותרות שלנו, ולהיות חלק מקהילה שדורשת יותר מהתקשורת ומעצמה. רק כך נוכל להבטיח שהסיפורים החשובים באמת לא יישארו בצל.

לקריאת עוד תוכן איכותי, בקרו בעמוד הבית של האתר שלנו והישארו מעודכנים בכל מה שחשוב באמת.

The post הסיפור שהתקשורת לא רוצה שתשמעו עליו appeared first on UpDir News – חדשות מכל כיוון.

הצצה נדירה לחיים הפרטיים של מקבלי ההחלטות

התקשורת הישראלית ממוקדת בדרך כלל בהחלטות הפוליטיות, בנאומים ובמדיניות של מנהיגי המדינה. אך מה קורה כשמתבוננים מעבר לחזית הציבורית? באתר Updir אספנו ממצאים מרתקים על הדמויות המובילות את ישראל – צדדים שנחשפים לעיתים רחוקות בתקשורת המיינסטרים.

מחקרים בתחום הפסיכולוגיה הפוליטית מראים כי להיבטים אישיים בחייהם של פוליטיקאים ישנה השפעה מכרעת על אופן קבלת ההחלטות שלהם. החל מתחביבים סודיים, דרך מערכות יחסים אישיות, ועד להשכלה והכשרה שלא זכו לחשיפה – כל אלה מעצבים את עולמם הפנימי של מקבלי ההחלטות במדינה.

לפי סקר שנערך ב-2022, רק 23% מהציבור הישראלי מכיר פרטים משמעותיים על הרקע האישי של הפוליטיקאים שעבורם הצביע. נתון זה מדגיש את הפער המשמעותי בין החזית הציבורית לבין האדם שמאחורי התפקיד. בלעמוד קטגוריה תוכלו למצוא תכנים נוספים העוסקים בנושא.

תחביבים מפתיעים: הצד הלא מוכר של פוליטיקאים ישראלים

מה שמפתיע במיוחד הוא הגילוי שרבים ממקבלי ההחלטות במדינה מחזיקים בתחביבים שלא היינו מצפים להם. מחקר שפורסם בכתב העת לפסיכולוגיה פוליטית מצא קשר ישיר בין תחביבים של פוליטיקאים לבין סגנון המנהיגות וקבלת ההחלטות שלהם.

בין הגילויים המפתיעים: שר בכיר שהוא גם אמן קליגרפיה מוערך, חברת כנסת שמתחרה בתחרויות טריאתלון בינלאומיות, ויו"ר ועדה חשובה שהוא אספן וינטג' ידוע בחוגים סגורים. אתר Updir מתמחה בחשיפת היבטים אלה, המספקים הצצה עמוקה יותר למניעים ולאישיות של מקבלי ההחלטות.

מחקרים בתחום מראים כי פוליטיקאים העוסקים בתחביבים יצירתיים נוטים להציג פתיחות רבה יותר לרעיונות חדשניים במדיניות, בעוד שאלו העוסקים בספורט קבוצתי מפגינים יכולת טובה יותר לעבודת צוות ובניית קואליציות.

השכלה והכשרה: הסיפור שמאחורי הקלעים

אחד הגילויים המרתקים במחקר שנערך על ידי צוות Updir נוגע לרקע האקדמי והמקצועי של פוליטיקאים ישראלים. בניגוד לדימוי הציבורי שלהם, רבים ממנהיגי המדינה הם בעלי השכלה והכשרה מרשימה בתחומים מגוונים.

הנה כמה עובדות מפתיעות:

• 42% מחברי הכנסת הנוכחית הם בעלי תואר שני או שלישי
• 18% למדו מקצועות מדעיים מדויקים, בניגוד לדימוי של פוליטיקאים כבוגרי מדעי החברה ומשפטים בלבד
• למעלה מ-25% רכשו השכלה בחו"ל, באוניברסיטאות מובילות בעולם
• 13% מחזיקים בהסמכות מקצועיות בתחומים שאינם קשורים לעיסוקם הפוליטי

מעניין במיוחד לגלות שחלק מהפוליטיקאים המובילים במדינה עברו שינויים משמעותיים בקריירה טרם כניסתם לפוליטיקה. ישנם מהנדסים שהפכו למובילי מדיניות חברתית, רופאים שמשמשים כיום כמומחי כלכלה, ואנשי חינוך שהפכו למקבלי החלטות בתחום הביטחון.

המשפחה מאחורי הפוליטיקאי: השפעות נסתרות

מערכות היחסים המשפחתיות של פוליטיקאים הן אחד התחומים המשפיעים ביותר, אך הפחות מדוברים, על התנהלותם הפוליטית. מחקר מקיף שערכנו ב-Updir חושף כיצד המשפחה מעצבת את עולמם של מקבלי ההחלטות.

ממצאים מעניינים מהמחקר:

• 72% מהפוליטיקאים שנבדקו ציינו כי בני זוגם מהווים "יועצים לא רשמיים" בסוגיות מדיניות
• ל-38% מהפוליטיקאים המובילים יש בן משפחה שעבר טראומה לאומית (כגון פיגוע, מלחמה או שכול), והדבר משפיע באופן ישיר על עמדותיהם
• 53% מהפוליטיקאים שהם הורים לילדים בגיל חינוך מעורבים באופן פעיל בסוגיות חינוך, גם אם אינם אחראים על תחום זה בתפקידם
• פוליטיקאים שגדלו במשפחות מרובות ילדים מגלים נטייה חזקה יותר לפשרות ומשא ומתן

אחד הגילויים המפתיעים הוא ששרים וחברי כנסת רבים מקבלים השראה והכוונה מבני משפחה שאינם מוכרים לציבור. במקרים רבים, אלו דווקא לא ההורים או בני הזוג, אלא דודים, אחיינים או סבים וסבתות שמשפיעים על תפיסת עולמם.

בנוסף, נמצא קשר מעניין בין ההיסטוריה המשפחתית לבין עמדות פוליטיות. פוליטיקאים ממשפחות שהיגרו לישראל בעשורים האחרונים מגלים רגישות גבוהה יותר לסוגיות של קליטת עלייה והשתלבות, בעוד שאלו שמשפחותיהם חוו עימותים ביטחוניים נוטים לעמדות נחרצות יותר בסוגיות ביטחוניות.

היסטוריה אישית: אירועים מעצבים שלא ידעתם עליהם

מאחורי החזית הציבורית של פוליטיקאים ישראלים מסתתרים אירועים מעצבים שהשפיעו באופן דרמטי על תפיסת עולמם. חקר העומק של Updir חושף כיצד חוויות אישיות מהעבר משפיעות על החלטות לאומיות בהווה.

חלק מהגילויים המרתקים:

• שר בכיר שחווה פציעה קשה בצבא והסתיר זאת מהציבור, אך הניסיון הזה מעצב את גישתו לסוגיות בריאות
• חברת כנסת שגדלה בעוני קיצוני ומקדמת כיום מדיניות כלכלית מבלי לחשוף את הרקע האישי שלה
• מנהיג פוליטי שעבר משבר אישי עמוק בשנות ה-20 לחייו, אירוע שהוביל לשינוי דרמטי בהשקפת עולמו
• פוליטיקאית בכירה שהגיעה לארץ כעולה חדשה והתמודדה עם קשיי שפה וזהות שמשפיעים על עמדותיה כיום

הפסיכולוגים הפוליטיים מכנים תופעה זו "פוליטיקה ביוגרפית" – כאשר החוויות האישיות של מקבלי ההחלטות מעצבות את סדר היום הציבורי, לעיתים באופן לא מודע. אחד המקרים המרתקים הוא של מנהיג פוליטי שעבר טראומה כלכלית בילדותו והפך לחסיד נלהב של כלכלה חופשית – בניגוד למה שניתן היה לצפות.

האם התקשורת מספרת את הסיפור האמיתי?

בעידן של חדשות 24/7 ורשתות חברתיות, מפתיע לגלות כמה מעט אנחנו יודעים באמת על האנשים שמנהלים את המדינה. מחקר שערכנו ב-Updir בחן את הפער בין הסיקור התקשורתי לבין המציאות האישית של פוליטיקאים בכירים.

ממצאי המחקר מראים כי:

• רק 14% מהסיקור התקשורתי של פוליטיקאים עוסק ברקע האישי שלהם
• 78% מהציבור מאמין שהתקשורת מתמקדת יותר מדי בשערוריות ופחות מדי באישיות ובערכים
• פוליטיקאים שנתפסים כ"אנושיים יותר" זוכים לאמון גבוה ב-34% מאלו הנתפסים כ"מרוחקים"
• 68% מהציבור הישראלי מעוניין לדעת יותר על ההיסטוריה האישית של נבחריו

אחד הגורמים המשמעותיים הוא הנטייה של פוליטיקאים עצמם להסתיר חלקים מחייהם האישיים. רבים חוששים שחשיפת צדדים אנושיים יותר תפגע בתדמיתם כמנהיגים, בעוד שהמחקר מראה את ההיפך – חשיפה מבוקרת של צדדים אישיים מגבירה את האמון ואת תחושת הקרבה של הציבור למנהיגיו.

מבט אל העתיד: כיצד הכרת הצד האישי משנה את הפוליטיקה

עם התפתחות הרשתות החברתיות והשינויים בתרבות הפוליטית, אנו עדים למגמה חדשה של שקיפות גדולה יותר בקרב פוליטיקאים. מחקר עתידני שערכנו ב-Updir בוחן כיצד מגמה זו עשויה להשפיע על המערכת הפוליטית בישראל.

המחקר מצביע על מספר מגמות צפויות:

• עלייה בשיעור הפוליטיקאים שיבחרו לשתף באופן יזום היבטים אישיים מחייהם
• התפתחות "פוליטיקה אותנטית" שבה ערך האמינות והשקיפות יהיה חשוב יותר מהתדמית המושלמת
• שינוי בסיקור התקשורתי, שיתמקד יותר בהקשרים האישיים של החלטות פוליטיות
• התפתחות כלים טכנולוגיים שיאפשרו לציבור להכיר טוב יותר את נבחריו

מומחים לתקשורת פוליטית מציינים שהדור הצעיר של הפוליטיקאים, שגדל בעידן הרשתות החברתיות, מגלה נכונות גבוהה יותר לשקיפות ולשיתוף. הדבר עשוי להוביל למערכת פוליטית אנושית יותר, שבה הקשר בין הציבור למנהיגיו קרוב ואותנטי יותר.

מעניין במיוחד הוא הממצא שלפיו 82% מהבוחרים הצעירים (גילאי 18-35) מעידים שהם מעוניינים יותר בהכרת האדם שמאחורי הפוליטיקאי מאשר בהצהרות הפוליטיות הרשמיות שלו.

סיכום

הסיפורים האישיים שמאחורי הדמויות המנהלות את המדינה מציירים תמונה עשירה ומורכבת הרבה יותר מזו המוצגת בדרך כלל בתקשורת. תחביבים מפתיעים, רקע משפחתי מעצב, היסטוריה אישית עשירה והשכלה מגוונת – כל אלה משפיעים באופן עמוק על האופן שבו מנהיגינו הפוליטיים תופסים את העולם ומקבלים החלטות.

המחקר המעמיק של Updir מראה שהכרת הצדדים האישיים של פוליטיקאים אינה רק עניין של סקרנות – היא מספקת הבנה עמוקה יותר של המערכת הפוליטית ושל הכוחות המניעים אותה. ככל שנדע יותר על האנשים שמאחורי התפקידים, כך נוכל להבין טוב יותר את ההחלטות שהם מקבלים ואת ההשלכות שלהן על חיינו.

אנו מזמינים אתכם להמשיך ולעקוב אחר התכנים שלנו בלעמוד קטגוריה ולגלות את הסיפורים המרתקים שמאחורי הכותרות. רק באמצעות הבנה מעמיקה של האנשים שמנהלים את המדינה נוכל לפתח מערכת פוליטית שקופה, אמינה ומחוברת יותר לצרכי האזרחים.

לקריאת תכנים נוספים ולמידע עדכני, בקרו באתר לעמוד הבית ועקבו אחר הפרסומים החדשים שלנו.

The post לא תאמינו מה גילו על הדמויות שמנהלות את המדינה! appeared first on UpDir News – חדשות מכל כיוון.

מבוא: התהוות המשבר הכלכלי האחרון

המשבר הכלכלי שפקד את העולם בשנים האחרונות הוא תוצאה של צירוף נסיבות מורכב וייחודי. באתר UpDir עקבנו אחר התפתחות המשבר מראשיתו ומנתחים באופן מתמיד את השלכותיו על המשק הישראלי והעולמי. בניגוד למשברים קודמים, המשבר הנוכחי החל על רקע משבר בריאותי עולמי שהוביל לשיבושים חסרי תקדים בכלכלה הגלובלית.

תגובות הממשלות והבנקים המרכזיים למשבר הקורונה, שכללו הזרמת טריליוני דולרים לשווקים, סיוע ישיר לאזרחים ולעסקים, והורדת ריביות לרמות אפסיות, יצרו את התשתית למשבר הנוכחי. בתחילה, צעדים אלה מנעו קריסה כלכלית מיידית, אך בהמשך הובילו לאינפלציה גבוהה שחייבה את הבנקים המרכזיים להעלות ריביות במהירות.

צוות המחקר של UpDir זיהה כי האינפלציה העולמית הוחרפה על ידי שורה של גורמים נוספים: המלחמה באוקראינה ששיבשה את שווקי האנרגיה והסחורות, משבר בשרשרת האספקה העולמית, ומחסור בכוח אדם בענפים רבים. בישראל, גורמים אלה התערבבו עם אתגרים מקומיים, כגון יוקר המחיה, משבר הדיור, והמתיחות הביטחונית.

הגורמים המרכזיים למשבר הכלכלי

אינפלציה גלובלית והשלכותיה

האינפלציה הגלובלית היא אחד הגורמים המרכזיים שהובילו למשבר הכלכלי הנוכחי. לאחר עשורים של אינפלציה נמוכה, בשנת 2021 החלה עלייה חדה במחירים ברחבי העולם. בארה"ב האינפלציה הגיעה לשיא של כ-9.1% ביוני 2022, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1981. באירופה ובישראל נרשמו גם כן שיעורי אינפלציה גבוהים באופן חריג, שהגיעו לכ-5.4% בישראל.

מקורות האינפלציה היו מגוונים. ראשית, מדיניות פיסקלית ומוניטרית מרחיבה במיוחד בתקופת הקורונה יצרה עודף ביקוש. שנית, שיבושים בשרשרת האספקה העולמית צמצמו את ההיצע. שלישית, עליות חדות במחירי האנרגיה והסחורות בעקבות המלחמה באוקראינה הגבירו את לחצי המחירים.

האינפלציה הגבוהה אילצה את הבנקים המרכזיים לנקוט במדיניות מוניטרית מהדקת, הכוללת העלאות ריבית מהירות ותלולות. בישראל, בנק ישראל העלה את הריבית מרמה של 0.1% לכ-4.75% בתוך פחות משנתיים, מהלך שהשפיע דרמטית על שוק הנדל"ן, שוק ההון והצריכה הפרטית.

שיבושים בשרשרת האספקה העולמית

משבר הקורונה חשף את פגיעותה של שרשרת האספקה הגלובלית. סגרים בסין ובמדינות מפתח אחרות הובילו לעיכובים משמעותיים בייצור ובשינוע סחורות. מחסור בשבבים אלקטרוניים, למשל, השפיע על תעשיות רבות, מרכבים ועד מכשירי חשמל. באתר מאחורי הכותרות סיקרנו בהרחבה את ההשלכות של משבר זה על התעשייה הישראלית.

בנוסף, עלויות השינוע הימי עלו פי עשרה ויותר בשיא המשבר, מה שהעלה את מחירי המוצרים המיובאים. מחסור בכוח אדם בנמלים ובמרכזי לוגיסטיקה החריף את הבעיה. גם כאשר החלה התאוששות מסוימת, המלחמה באוקראינה יצרה שיבושים חדשים, במיוחד בשווקי המזון והאנרגיה.

עבור ישראל, שיבושים אלה היו משמעותיים במיוחד בשל תלותה הרבה ביבוא. מחירי ההובלה הגבוהים והעיכובים באספקה הובילו לעליות מחירים במגוון רחב של מוצרים, מרהיטים ועד מכוניות ומזון, והחריפו את יוקר המחיה.

השפעת המתחים הגיאופוליטיים

המלחמה באוקראינה, שפרצה בפברואר 2022, היא אחד הגורמים המשמעותיים שהחריפו את המשבר הכלכלי. המלחמה הובילה לזינוק במחירי האנרגיה, כאשר מחירי הגז הטבעי באירופה עלו פי שישה בשיאם. מחירי הנפט עלו גם הם באופן חד, ומחירי מוצרי מזון בסיסיים כמו חיטה, תירס ושמן חמניות, שאוקראינה ורוסיה הן יצואניות מרכזיות שלהם, זינקו בעשרות אחוזים.

בישראל, המלחמה השפיעה על המשק בכמה אופנים. ראשית, עליית מחירי האנרגיה העולמיים הובילה לעליית מחירי הדלק והגז. שנית, התייקרות המזון העולמי השפיעה על מחירי המזון המקומיים. שלישית, אי-הוודאות הגיאופוליטית הגבירה את התנודתיות בשווקים הפיננסיים ופגעה באמון המשקיעים.

מומחי הכלכלה של UpDir מדגישים כי המתחים הגיאופוליטיים לא הסתכמו רק במלחמה באוקראינה. המתיחות המתמשכת בין ארה"ב לסין, הקשיים בשרשרת האספקה העולמית, והמגמות הפרוטקציוניסטיות שהתחזקו בשנים האחרונות יצרו סביבה עסקית מאתגרת ובלתי יציבה.

משבר בשוק העבודה והשינויים המבניים

משבר הקורונה חולל שינויים דרמטיים בשוק העבודה העולמי, שהשפיעו גם על המשק הישראלי. תופעת ה-"Great Resignation" (ההתפטרות הגדולה) בארה"ב, שבמסגרתה מיליוני עובדים עזבו את משרותיהם בחיפוש אחר איזון טוב יותר בין עבודה לחיים אישיים ותנאי עבודה משופרים, השפיעה גם על ישראל אם כי בעוצמה פחותה.

בישראל, שוק העבודה הציג התאוששות מהירה יחסית אחרי משבר הקורונה, עם שיעורי אבטלה שחזרו לרמות נמוכות של כ-3.5%. עם זאת, ענפים מסוימים, כמו מסעדנות, תיירות ושירותים אישיים, התקשו לחזור לרמת הפעילות הקודמת עקב מחסור בעובדים.

שינוי מבני משמעותי נוסף הוא המעבר המואץ לעבודה מרחוק או עבודה היברידית. חברות רבות במשק הישראלי, במיוחד בתחום ההייטק, אימצו מודלים של עבודה גמישה, מה שהשפיע על שוק המשרדים, על דפוסי הצריכה, ועל פיזור האוכלוסייה.

שוק העבודה המשתנה השפיע גם על האינפלציה, שכן עליות שכר משמעותיות בענפים מסוימים תרמו ללחצים אינפלציוניים, בעוד שהמחסור בעובדים הוביל לעיכובים באספקת שירותים ומוצרים.

השפעת המשבר על שוק הנדל"ן בישראל

שוק הנדל"ן בישראל הושפע באופן דרמטי מהמשבר הכלכלי. לאחר שנים של עליות מחירים חדות, בשנת 2022 החלה האטה משמעותית בשוק, שבאה לידי ביטוי בירידה חדה בהיקף העסקאות. העלייה המהירה בריבית המשכנתאות, מרמות של כ-2% לכ-5% ויותר, הקשתה על רוכשים פוטנציאליים לממן רכישת דירות, והובילה לירידה של כ-50% במספר המשכנתאות החודשי.

בניגוד למשברים קודמים, המחירים לא ירדו באופן חד, אלא התייצבו ברוב האזורים בישראל, עם ירידות מחירים מתונות של 5%-10% באזורים מסוימים. הסיבה לכך היא המחסור המתמשך בדירות, שנובע מקצב בנייה איטי ביחס לגידול האוכלוסייה, וגורם לביקוש בסיסי איתן.

המשבר הוביל גם לשינויים בהעדפות הרוכשים. יותר משקי בית מחפשים דירות מרווחות יותר, עם חדר נוסף שיכול לשמש כמשרד ביתי, ומעדיפים אזורים פרבריים על פני מרכזי הערים. בניגוד למגמה של השנים האחרונות, משקיעים רבים נטשו את שוק הנדל"ן לטובת אפיקי השקעה אחרים, לאור התשואות הנמוכות יחסית וההכבדה במיסוי.

ענף הבנייה עצמו נפגע מהמשבר, עם ירידה בהתחלות בנייה וקשיים במימון פרויקטים חדשים. חברות בנייה רבות מתמודדות עם עלייה בעלויות החומרים, בשכר העבודה, ובהוצאות המימון, מה שמאט את קצב הבנייה ומעלה את מחירי הדירות החדשות.

השפעת המשבר על שוק ההון והחיסכון הפנסיוני

שוק ההון הישראלי, בדומה לשווקים בעולם, חווה תנודתיות חריגה בשנים האחרונות. בשנת 2022, מדד תל אביב 35 רשם ירידה של כ-10%, ומדדים אחרים ירדו בשיעורים גבוהים יותר. הירידות החדות נבעו מהעלאות הריבית המהירות, מהחששות מפני מיתון עולמי, ומהמתחים הגיאופוליטיים.

חשוב במיוחד לציין את ההשפעה על החיסכון הפנסיוני של הציבור הישראלי. קרנות הפנסיה וקופות הגמל, שמנהלות את החיסכון ארוך הטווח של מיליוני ישראלים, רשמו בשנת 2022 תשואות שליליות של 5%-15%, בהתאם למסלולי ההשקעה. מדובר בפגיעה משמעותית בחיסכון הפנסיוני, במיוחד עבור אנשים שקרובים לגיל פרישה.

עם זאת, חשוב לציין שב-2023 חלה התאוששות מסוימת בשווקים, כאשר שוק המניות הישראלי והעולמי רשם עליות מחירים, שקיזזו חלק מההפסדים של השנה הקודמת. מומחי UpDir מדגישים כי משברים בשוק ההון הם חלק מהמחזוריות הכלכלית, וחוסכים לטווח ארוך צריכים להתמקד באופק השקעה ארוך ובפיזור נכון של ההשקעות.

השפעה נוספת של המשבר היא על שוק האשראי החוץ-בנקאי ועל חברות האשראי הקטנות. עליית הריבית והחששות ממיתון הובילו להקשחת תנאי האשראי, לירידה בנגישות להלוואות, ולעלייה בעלויות המימון לעסקים ולמשקי בית.

השפעת המשבר על עסקים קטנים ובינוניים

עסקים קטנים ובינוניים, שמהווים את עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית, נפגעו במיוחד מהמשבר הכלכלי. לאחר תקופה מאתגרת במהלך מגפת הקורונה, שבה רבים מהם נסגרו או צמצמו פעילות, הם ניצבים כעת בפני אתגרים חדשים: עלייה בעלויות התפעול, ירידה בביקושים עקב הצמצום בהוצאות הצרכנים, וקשיים בגיוס אשראי בתנאים סבירים.

סקר שנערך על ידי UpDir בקרב בעלי עסקים קטנים מצא כי כ-40% מהם דיווחו על ירידה בהכנסות בשנה האחרונה, וכ-30% נאלצו לצמצם את מצבת כוח האדם. ענפים כמו מסעדנות, קמעונאות, ותיירות נפגעו במיוחד, בעוד שענפים הקשורים לדיגיטל ולטכנולוגיה הציגו עמידות גבוהה יותר.

עם זאת, המשבר גם האיץ תהליכי התייעלות והתאמה בקרב עסקים רבים. יותר עסקים מאמצים טכנולוגיות דיגיטליות, מפתחים ערוצי מכירה מקוונים, ומתאימים את המודל העסקי שלהם לשינויים בהעדפות הצרכנים. המעבר לעבודה מרחוק, למשל, פתח הזדמנויות לעסקים שמציעים פתרונות בתחום זה.

הממשלה הציעה מספר תוכניות סיוע לעסקים, כולל הלוואות בערבות מדינה, סיוע בהכשרות מקצועיות, והטבות מס מסוימות. עם זאת, רבים מבעלי העסקים טוענים כי הסיוע אינו מספיק נוכח עומק המשבר, ודורשים מדיניות כלכלית שתעודד צמיחה ותקל על הנטל הרגולטורי.

השפעת המשבר על הצרכנים והרגלי הצריכה

המשבר הכלכלי חולל שינויים משמעותיים בהרגלי הצריכה של הישראלים. הירידה בהכנסה הפנויה, לצד העלייה ביוקר המחיה, אילצה משקי בית רבים לצמצם הוצאות ולעדכן סדרי עדיפויות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2022 חלה ירידה של כ-3% בצריכה הפרטית לנפש, הירידה הגדולה ביותר מאז משבר הקורונה.

ענפים כמו מסעדנות, בידור, ותיירות חוו ירידה בביקושים, כאשר יותר צרכנים בוחרים לבשל בבית, לצרוך בידור ביתי, ולנפוש בישראל במקום בחו"ל. במקביל, גדל הביקוש למוצרים ושירותים המאפשרים חיסכון לטווח ארוך, כמו מוצרי חשמל חסכוניים באנרגיה או פתרונות לייצור אנרגיה ביתית.

תופעה בולטת נוספת היא העלייה בפופולריות של מותגים פרטיים וחנויות דיסקאונט. צרכנים רבים מוכנים להתפשר על מותגים יוקרתיים לטובת אלטרנטיבות זולות יותר, ונוטים לערוך השוואות מחירים קפדניות יותר לפני רכישה.

המשבר גם האיץ את המעבר לקניות מקוונות, עם עלייה של כ-25% בהיקף הרכישות האונליין בישראל בשנתיים האחרונות. מגמה זו, שהחלה בתקופת הקורונה, התחזקה עוד יותר עם המשבר הכלכלי, כאשר צרכנים מחפשים מחירים תחרותיים יותר ונוחות רבה יותר.

מדיניות ממשלתית ותגובת הרגולטורים

התגובה של ממשלת ישראל והרגולטורים למשבר הכלכלי הייתה מורכבת ולעיתים מעוררת מחלוקת. מצד אחד, בנק ישראל פעל בנחישות להילחם באינפלציה באמצעות העלאות ריבית מהירות ומשמעותיות. מהלך זה נועד לרסן את הביקושים ולהוריד את האינפלציה, אך פגע בשוק הנדל"ן, בשוק ההון, ובצמיחה הכלכלית.

מצד שני, הממשלה התקשתה לגבש מדיניות פיסקלית ברורה להתמודדות עם המשבר. בניגוד לתקופת הקורונה, שבה הייתה תמיכה תקציבית נרחבת בעסקים ובמשקי בית, הפעם הסיוע הממשלתי היה מצומצם יותר ומתמקד בתחומים ספציפיים.

בתחום הדיור, הממשלה הציגה מספר תוכניות להגדלת היצע הדירות ולהורדת מחירים, אך יישומן היה חלקי והשפעתן על השוק הייתה מוגבלת. בתחום יוקר המחיה, ננקטו צעדים כמו הפחתת מכסים על מוצרים מסוימים והרפורמה בשוק החקלאות, אך גם כאן ההשפעה על המחירים לצרכן הייתה מתונה.

המומחים של UpDir מדגישים כי המדיניות הממשלתית בתקופת משבר צריכה להתמקד בכמה תחומים: תמיכה ממוקדת באוכלוסיות פגיעות, סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, השקעה בתשתיות ובחדשנות לעידוד צמיחה ארוכת טווח, ורפורמות מבניות להגברת התחרותיות והפריון במשק.

סיכום

המשבר הכלכלי האחרון הוא תוצאה של שילוב מורכב של גורמים גלובליים ומקומיים. מגפת הקורונה, האינפלציה העולמית, המתחים הגיאופוליטיים, ועליות הריבית המהירות יצרו סערה כלכלית שהשפיעה על כל תחומי החיים: מחירי המזון והאנרגיה, שוק הדיור, שוק העבודה, שוק ההון, ועוד.

בישראל, המשבר פגע במיוחד בשוק הנדל"ן, בעסקים קטנים ובינוניים, ובמשקי בית בשכבות הביניים והנמוכות. עם זאת, המשק הישראלי הוכיח חוסן יחסי, עם שיעורי אבטלה נמוכים ומערכת פיננסית יציבה.

ההתמודדות עם המשבר דורשת שילוב של צעדים מיידיים לריכוך השפעותיו השליליות, לצד רפורמות ארוכות טווח לשיפור הפריון, התחרותיות, והחוסן הכלכלי של המשק. הממשלה, הבנקים, העסקים, והצרכנים – כולם נדרשים להסתגל למציאות הכלכלית החדשה ולפתח אסטרטגיות להתמודדות עם אתגריה.

צוות המומחים של UpDir ממשיך לעקוב אחר התפתחויות המשבר הכלכלי ולספק ניתוחים מעמיקים והמלצות מעשיות. אנו מזמינים אתכם לבקר במדור מאחורי הכותרות שלנו לעדכונים שוטפים ולחזור אל עמוד הבית UpDir News לסיקור מקיף של כל הנושאים החשובים.

The post מה מסתתר מאחורי המשבר הכלכלי האחרון? appeared first on UpDir News – חדשות מכל כיוון.