מה שחשוב לדעת
פסיכולוגים מצביעים על קשר ישיר בין עלייה בשימוש ברשתות חברתיות לבין הפרעות שינה ופגיעה במצב הרוח. האור הכחול הנפלט מהמסכים מעכב ייצור מלטונין, ההצפה הרגשית מתוכן ברשתות מגבירה עוררות, והחשיפה לתכנים משווים מעוררת חרדה. אסטרטגיות מומלצות כוללות הגבלת זמן מסך, יצירת אזורים נקיים מטכנולוגיה בבית, והפסקת שימוש במסכים לפחות שעה לפני השינה.
השפעות הרשתות החברתיות על איכות השינה – מה המחקרים מגלים
בעידן הדיגיטלי בו אנו חיים, הרשתות החברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו. אך מחקרים עדכניים שנערכו בתחום בריאות הנפש מציגים תמונה מדאיגה: השימוש המוגבר ברשתות חברתיות מוביל לפגיעה משמעותית באיכות השינה ובמצב הרוח. המומחים ב-UPDIR מבקשים להציג את הממצאים המדעיים העדכניים ביותר בנושא ולהציע פתרונות מעשיים להתמודדות.
לפי מחקר שפורסם בכתב העת המדעי "Journal of Sleep Research", אנשים המשתמשים ברשתות חברתיות בשעה שלפני השינה חווים עיכוב של 60% בזמן ההירדמות בהשוואה לאלו שאינם עושים זאת. השימוש ברשתות חברתיות לפני השינה פוגע באיכות השינה במספר מישורים מרכזיים:
- השפעת האור הכחול – האור הנפלט ממסכי הטלפונים והמחשבים מעכב את ייצור המלטונין, הורמון השינה הטבעי של הגוף
- עוררות רגשית – התוכן ברשתות החברתיות מעורר תגובות רגשיות שמקשות על המוח להירגע
- לולאת תגמול – מנגנון ה"גלילה האינסופית" מתוכנן ליצור דפוס התמכרותי שגורם לנו להמשיך ולעכב את זמן השינה
- חשיבה השוואתית – החשיפה לתכנים מושלמים לכאורה של אחרים מגבירה מחשבות טורדניות שמקשות על הרגעות
נתונים מהאקדמיה האמריקאית לרפואת שינה מראים כי 72% מבני הנוער בודקים את הטלפון שלהם ברשתות חברתיות בשעה האחרונה לפני השינה, וכי בני נוער אלה מדווחים על 45% פחות שעות שינה איכותית בהשוואה לאלו שלא עושים זאת. זוהי בעיה שהולכת ומחריפה, במיוחד בקרב הזווית הבריאותית של אוכלוסיות צעירות.
נתונים חשובים
- 72% מבני הנוער בודקים את הטלפון ברשתות חברתיות בשעה האחרונה לפני השינה
- שימוש ברשתות חברתיות לפני השינה מוביל לעיכוב של 60% בזמן ההירדמות
- מבוגרים שמשתמשים ברשתות חברתיות מעל 3 שעות ביום מדווחים על 30% יותר הפרעות שינה
- כל שעת שימוש נוספת ברשתות חברתיות קשורה לירידה של 22 דקות בממוצע שעות השינה
- 83% מהפסיכולוגים מדווחים על עלייה במטופלים המתלוננים על בעיות שינה הקשורות לשימוש במדיה חברתית
הקשר בין רשתות חברתיות, מצב רוח וחרדה
מעבר להשפעה על השינה, מחקרים מראים שקיים קשר הדוק בין שימוש אינטנסיבי ברשתות חברתיות לבין ירידה במצב הרוח והתפתחות של תסמיני חרדה ודיכאון. פרופסור ג'ין טווינג מאוניברסיטת סן דייגו סטייט מצאה במחקריה כי בני נוער שמבלים מעל 5 שעות ביום ברשתות חברתיות נמצאים בסיכון גבוה ב-71% לפתח תסמיני דיכאון לעומת אלו שמשתמשים ברשתות פחות משעתיים ביום.
המנגנונים הפסיכולוגיים שמסבירים את הקשר הזה כוללים:
- השוואה חברתית – החשיפה המתמדת לתמונות "מושלמות" של אחרים גורמת לתחושות של נחיתות וחוסר שביעות רצון
- FOMO (Fear Of Missing Out) – הפחד להחמיץ חוויות וחיבור חברתי מייצר חרדה מתמדת
- התמכרות – המנגנונים הדופמינרגיים שמופעלים בעת קבלת לייקים ותגובות יוצרים מעגל התמכרותי
- ריחוק חברתי אמיתי – החלפת אינטראקציות פנים אל פנים באינטראקציות מקוונות מפחיתה את איכות הקשרים החברתיים
- דימוי גוף שלילי – חשיפה לתמונות מעובדות פוגעת בתפיסת הגוף במיוחד בקרב בני נוער ומבוגרים צעירים
מומחי UPDIR מציינים כי הבעיה מתעצמת בשל האופן שבו הרשתות החברתיות מתוכננות: "האלגוריתמים נבנו במכוון כדי למקסם את תשומת הלב שלנו ולגרום לנו להישאר מחוברים יותר זמן. זו אינה תאונה – זה מודל עסקי", מסבירים המומחים בתחום.
כיצד משפיעות הרשתות החברתיות על איכות השינה?
הרשתות החברתיות משפיעות על איכות השינה במספר דרכים מרכזיות. ראשית, האור הכחול הנפלט ממסכי הטלפונים החכמים והמחשבים מעכב את ייצור המלטונין – הורמון השינה הטבעי של הגוף. חשיפה לאור כחול בשעות הערב משבשת את השעון הביולוגי ומאותתת למוח שעדיין יום, מה שמקשה על הכניסה למצב של שינה.
שנית, התוכן ברשתות החברתיות גורם לעוררות רגשית וקוגניטיבית. בין אם מדובר בתגובה לפוסט מרגש, דיון פוליטי סוער, או סתם התעדכנות בחדשות חברים – כל אלה שומרים את המוח במצב עירני שמקשה על הירדמות.
שלישית, מנגנון ה"גלילה האינסופית" (infinite scrolling) וההתראות המתמידות יוצרים התמכרות קלה שגורמת לדחיית זמן השינה. "רק עוד כמה דקות" הופכות בקלות לשעה ויותר על חשבון שעות השינה.
מחקר שנערך באוניברסיטת פיטסבורג מצא שמבוגרים צעירים המשתמשים ברשתות חברתיות באופן תדיר חווים שיעור גבוה פי 3 של הפרעות שינה בהשוואה למשתמשים מזדמנים. ההשפעה העמוקה ביותר נצפתה אצל אלו שבודקים את הרשתות החברתיות ממש לפני השינה.
נקודת מבט מקצועית
כמומחים בתחום הבריאות הדיגיטלית, אנו ב-UPDIR רואים קשר ישיר בין הרגלי השימוש בטכנולוגיה לבין איכות החיים והבריאות הנפשית. מניסיוננו המקצועי, אנו יכולים להעיד שהפחתה מבוקרת של זמן מסך בשעות הערב משפרת באופן דרמטי את איכות השינה בתוך 7-10 ימים. היתרון הגדול הוא שאפילו שינויים קטנים, כמו הפסקת השימוש שעה לפני השינה, יכולים להביא לתוצאות משמעותיות ללא צורך בשינויים קיצוניים בהרגלי החיים.
אסטרטגיות מעשיות להגבלת השימוש ברשתות חברתיות
כיצד ניתן להתמודד עם ההשפעות השליליות של הרשתות החברתיות מבלי לוותר עליהן לחלוטין? UPDIR מציעה מספר אסטרטגיות מעשיות שהוכחו כיעילות:
הגדרת גבולות זמן ומרחב
- קביעת שעות "ללא מסכים" – הגדירו זמנים קבועים ביום בהם אתם מתנתקים מהרשתות החברתיות, במיוחד השעה-שעתיים לפני השינה
- יצירת אזורים נקיים מטכנולוגיה בבית – הגדירו חדרים או אזורים בבית (במיוחד חדר השינה) כמקומות ללא טלפונים חכמים או מחשבים
- שימוש בטיימר – הגדירו טיימר כאשר אתם משתמשים ברשתות חברתיות כדי לא להיסחף
שימוש בטכנולוגיה להגבלת טכנולוגיה
- אפליקציות ניטור זמן מסך – אפליקציות כמו Digital Wellbeing (אנדרואיד) או Screen Time (אייפון) מאפשרות לכם להגביל את זמן השימוש באפליקציות מסוימות
- מצב "לא להפריע" אוטומטי – הגדירו את הטלפון להיכנס למצב "לא להפריע" באופן אוטומטי בשעות הערב
- מסנני אור כחול – הפעילו מסנני אור כחול על המכשירים שלכם בשעות הערב (Night Shift, Blue Light Filter)
- הסרת התראות – בטלו התראות מאפליקציות של רשתות חברתיות כדי להפחית את הפיתוי לבדוק אותן
שינוי התנהגותי
- ארגון מחדש של מסך הבית – הרחיקו את אפליקציות הרשתות החברתיות ממסך הבית כדי להקשות על הגישה האוטומטית אליהן
- החלפת הרגלים – זהו באילו זמנים אתם נוטים להיכנס לרשתות והחליפו את ההרגל בפעילות אחרת (קריאה, מדיטציה, שיחה עם בן/בת זוג)
- גישה מודעת – לפני שאתם נכנסים לרשת חברתית, שאלו את עצמכם: "למה אני נכנס עכשיו? מה אני מחפש?"
- איפוס תקופתי – שקלו לקחת "חופשה" מהרשתות החברתיות למשך יומיים-שלושה מדי פעם
החוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה מצאו שהגבלת השימוש ברשתות חברתיות ל-30 דקות ביום הובילה לירידה משמעותית בתחושות של בדידות ודיכאון בתוך שלושה שבועות. זהו ממצא מעודד המראה שאפילו הפחתה מתונה יכולה להשפיע לטובה על הבריאות הנפשית.
UPDIR מציעה ליווי מקצועי לאנשים המתמודדים עם קשיים בהגבלת השימוש ברשתות חברתיות ומעוניינים לשפר את איכות השינה והבריאות הנפשית שלהם. כחלק ממאמצינו לקידום בריאות דיגיטלית, אנו מספקים כלים וטכניקות המותאמים אישית לכל אדם בהתאם לצרכיו הספציפיים.
שיפור איכות השינה – אסטרטגיות מבוססות מחקר
מעבר להגבלת השימוש ברשתות החברתיות, ישנן מספר אסטרטגיות יעילות לשיפור איכות השינה, במיוחד לאנשים המתמודדים עם ההשפעות השליליות של מדיה דיגיטלית:
היגיינת שינה מיטבית
- שגרת ערב קבועה – פתחו שגרת שינה קבועה הכוללת פעילויות מרגיעות כמו קריאה, מדיטציה או אמבטיה חמה
- סביבת שינה אופטימלית – הקפידו על חדר שינה חשוך, שקט ונוח עם טמפרטורה נעימה (18-20 מעלות)
- הימנעות מקפאין ואלכוהול – הימנעו מקפאין אחרי הצהריים ומאלכוהול לפני השינה, שניהם פוגעים באיכות השינה
- פעילות גופנית סדירה – שלבו פעילות גופנית בשגרה היומית, אך לא בשעות הסמוכות לשינה
טכניקות הרפיה לשיפור השינה
- נשימות עמוקות – טכניקת 4-7-8: שאיפה למשך 4 שניות, עצירה למשך 7 שניות, ונשיפה למשך 8 שניות
- סריקת גוף – הרפיית שרירים מתקדמת מכף רגל ועד ראש
- מדיטציית מיינדפולנס – תרגול מיינדפולנס לפני השינה מפחית מחשבות טורדניות
- דמיון מודרך – דמיינו מקום נעים ורגוע לפני השינה
טכנולוגיה תומכת שינה
לא כל הטכנולוגיה מזיקה לשינה. ישנם כלים טכנולוגיים שיכולים לתמוך בשינה איכותית:
- אפליקציות הרפיה ומדיטציה – אפליקציות כמו Headspace, Calm או Insight Timer
- מכשירי רעש לבן – מסייעים במיסוך רעשי רקע מפריעים
- מעקב שינה – מכשירים לניטור שינה שמספקים תובנות על איכות השינה שלכם
- תאורה חכמה – נורות ומנורות שמשתנות לאור חם יותר בערב
| קריטריון | שימוש ברשתות חברתיות לפני השינה | זמן "נקי ממסכים" לפני השינה |
|---|---|---|
| זמן הירדמות ממוצע | 45-60 דקות | 15-25 דקות |
| איכות שינה | נמוכה, עם יותר התעוררויות | גבוהה, שינה רציפה יותר |
| משך שינה | 5-6 שעות בממוצע | 7-8 שעות בממוצע |
| רמות מלטונין | מופחתות עקב חשיפה לאור כחול | תקינות |
| תחושה בבוקר | עייפות, חוסר ריענון | רעננות, מצב רוח משופר |
| פעילות מוחית לפני השינה | מוגברת, קושי להירגע | מופחתת, מאפשרת מעבר חלק לשינה |
| חלימה | פחות REM, חלומות פחות עמוקים | שלבי REM תקינים, חלימה איכותית |
איזון דיגיטלי בעידן הרשתות החברתיות
למרות ההשלכות השליליות שתוארו, רשתות חברתיות הן כלי בעל יתרונות רבים בעולם המודרני. המטרה אינה להימנע מהן לחלוטין, אלא למצוא איזון בריא שמאפשר ליהנות מהיתרונות מבלי לסבול מהחסרונות.
האם יש קשר בין שימוש ברשתות חברתיות לבין דיכאון וחרדה?
הקשר בין רשתות חברתיות לבין דיכאון וחרדה הוכח במחקרים רבים. מחקר מקיף שפורסם ב-Journal of Social and Clinical Psychology הראה שהגבלת השימוש ברשתות חברתיות ל-30 דקות ביום הובילה לירידה משמעותית בתסמיני דיכאון וחרדה. מחקר אחר שבוצע באוניברסיטת מישיגן מצא קשר ישיר בין שימוש אינטנסיבי בפייסבוק לבין ירידה בשביעות רצון מהחיים ותחושת רווחה נפשית.
גורמים מרכזיים בקשר זה כוללים:
- השוואה חברתית מתמדת – מנגנון פסיכולוגי שגורם לנו להשוות את עצמנו לאחרים, כאשר ברשתות חברתיות אנו רואים בעיקר את הצד ה"מושלם" של חיי אחרים
- FOMO (Fear Of Missing Out) – הפחד להחמיץ חוויות וחיבור חברתי
- בדידות ממשית – הזמן שמושקע ברשתות חברתיות בא על חשבון אינטראקציות חברתיות אמיתיות
- פגיעה בדימוי העצמי – חשיפה לתמונות מעובדות ומציאות מסוננת משפיעה לרעה על הביטחון העצמי
חשוב לציין שהקשר הוא דו-כיווני: אנשים עם נטייה לחרדה ודיכאון נוטים להשתמש יותר ברשתות חברתיות, מה שעלול להחמיר את מצבם. זהו מעגל שלילי שקשה לעתים לזהות ולשבור.
אילו סימנים מעידים על התמכרות לרשתות חברתיות?
התמכרות לרשתות חברתיות היא תופעה מוכרת בעולם הפסיכולוגיה המודרנית. הסימנים העיקריים שמעידים על התמכרות כוללים:
- דחף בלתי נשלט לבדוק את הטלפון ולהתעדכן ברשתות
- תחושות חרדה ומצוקה כאשר אין גישה לרשתות החברתיות
- הזנחה של פעילויות יומיומיות לטובת זמן ברשתות
- שימוש גובר והולך ברשתות לאורך זמן
- קושי להפחית את השימוש למרות רצון לעשות זאת
- המשך השימוש למרות השלכות שליליות ברורות (פגיעה בעבודה, בלימודים, ביחסים)
- שקרים בנוגע להיקף השימוש כלפי אחרים
אם אתם מזהים חמישה או יותר מהסימנים הללו, ייתכן שמדובר בהתמכרות שדורשת התייחסות. במקרים כאלה, UPDIR ממליצה על התייעצות עם איש מקצוע בתחום הבריאות הנפשית.
אסטרטגיות לפיתוח מודעות דיגיטלית
בעולם שבו אנו מוקפים בטכנולוגיה, פיתוח מודעות דיגיטלית הוא כישור חיוני:
- רישום יומן דיגיטלי – נהלו רישום של זמני השימוש ברשתות והרגשות שעולים לפני, במהלך ואחרי
- בחינה ביקורתית של התוכן – פתחו מודעות לאופן שבו תוכן מסוים משפיע עליכם רגשית
- "דיאטה דיגיטלית" – בחרו בקפידה אילו חשבונות לעקוב אחריהם והסירו את אלו שגורמים לתחושות שליליות
- יצירת תוכן במקום צריכתו – שנו את האיזון מצריכה פסיבית של תוכן ליצירה אקטיבית
כחלק מהמאמצים לקידום בריאות דיגיטלית, UPDIR מציעה סדנאות מקוונות בנושא מודעות דיגיטלית ואיזון בין החיים האמיתיים לחיים המקוונים. הסדנאות פתוחות לקהל הרחב ומציעות כלים מעשיים להתמודדות עם האתגרים של העידן הדיגיטלי.
כיצד משפיעות הרשתות החברתיות על איכות השינה?
הרשתות החברתיות משפיעות על איכות השינה במספר דרכים: האור הכחול הנפלט ממסכים מעכב ייצור מלטונין שהוא הורמון השינה, התוכן המעורר רגשית גורם לעוררות מוחית, ההתמכרות לגלילה אינסופית מובילה לדחיית זמן השינה, והחשיפה לתוכן משווה מעוררת חרדה ומחשבות טורדניות לפני השינה. מחקרים מצאו שאנשים המשתמשים ברשתות חברתיות לפני השינה חווים הירדמות איטית יותר, שינה קלה יותר, והתעוררויות תכופות במהלך הלילה. בנוסף, השימוש בטלפון בחדר השינה משבש את הקשר המנטלי בין חדר השינה לבין רגיעה, מה שעלול להוביל להפרעות שינה ארוכות טווח.
אילו אסטרטגיות יעילות להגבלת השימוש ברשתות חברתיות?
אסטרטגיות יעילות להגבלת השימוש ברשתות חברתיות כוללות: קביעת זמנים מוגדרים לשימוש ויצירת אזורים נקיים מטכנולוגיה בבית, שימוש באפליקציות ניטור זמן מסך המגבילות את השימוש, הפעלת מצב 'לא להפריע' בשעות מוגדרות, הסרת התראות מאפליקציות חברתיות, ארגון מחדש של מסך הבית כך שהאפליקציות החברתיות יהיו פחות נגישות. בנוסף, מומלץ להחליף את הגלילה ברשתות בפעילויות אחרות כמו קריאה, תרגול מיינדפולנס או יצירת קשר אישי עם חברים ומשפחה. מחקרים מראים שהגבלת השימוש ל-30 דקות ביום יכולה להוביל לשיפור משמעותי במצב הרוח ובתחושת הרווחה הנפשית תוך שלושה שבועות בלבד.
איך אפשר לשפר את איכות השינה למרות השימוש ברשתות חברתיות?
לשיפור איכות השינה למרות השימוש ברשתות חברתיות, מומלץ: להפסיק את השימוש במסכים לפחות שעה לפני השינה, להפעיל מסנני אור כחול על המכשירים, ליצור שגרת שינה קבועה עם פעילויות מרגיעות לפני השינה כמו קריאה, מדיטציה או אמבטיה חמה. חשוב ליצור סביבת שינה אופטימלית – חדר חשוך, שקט ונעים, להימנע מקפאין אחר הצהריים ולפני השינה, ולשלב פעילות גופנית סדירה בשעות היום. שימוש בטכניקות הרפיה כמו נשימות עמוקות או הרפיית שרירים מתקדמת יכול לסייע להרגיע את המוח לאחר שימוש ברשתות חברתיות. כמו כן, מומלץ להוציא את המכשירים האלקטרוניים מחדר השינה ולהשתמש בשעון מעורר רגיל במקום בטלפון הנייד.
האם יש קשר בין שימוש ברשתות חברתיות לבין דיכאון וחרדה?
כן, מחקרים רבים מצביעים על קשר בין שימוש אינטנסיבי ברשתות חברתיות לבין עלייה בסיכון לדיכאון וחרדה. המנגנונים המסבירים קשר זה כוללים: השוואה חברתית מתמדת הגורמת לתחושת נחיתות, תופעת FOMO (פחד להחמיץ), צמצום קשרים חברתיים בעולם האמיתי, התמכרות התנהגותית למנגנוני תגמול מיידיים, וחשיפה לביקורת ובריונות רשת. הקשר הזה הוא דו-כיווני – אנשים עם נטייה לחרדה ודיכאון נוטים להשתמש יותר ברשתות חברתיות, והשימוש המוגבר מחמיר את התסמינים. מחקר מ-2021 מצא שבני נוער המשתמשים ברשתות חברתיות מעל 5 שעות ביום נמצאים בסיכון גבוה ב-70% לפתח תסמיני חרדה בהשוואה לאלו המשתמשים פחות משעתיים ביום.
אילו סימנים מעידים על התמכרות לרשתות חברתיות?
סימנים המעידים על התמכרות לרשתות חברתיות כוללים: דחף בלתי נשלט לבדוק את הטלפון או האפליקציות החברתיות, תחושת חרדה או מצוקה כאשר אין גישה לרשתות, הזנחת פעילויות יומיומיות ותחומי עניין אחרים, שימוש גובר לאורך זמן, קושי להפחית את השימוש למרות רצון לעשות זאת, והמשך השימוש למרות השלכות שליליות כמו ירידה בתפקוד, קשיים בשינה או פגיעה ביחסים אישיים. גם תחושת ריקנות כשלא משתמשים ברשתות, הסתרת היקף השימוש מאחרים, ותחושה שהחיים האמיתיים פחות מספקים מאשר החיים הווירטואליים מהווים סימני אזהרה. במקרים של התמכרות חמורה, מומלץ לפנות לעזרה מקצועית כמו פסיכולוג או מטפל המתמחה בהתמכרויות התנהגותיות.
סיכום
ההשפעה של רשתות חברתיות על איכות השינה ומצב הרוח היא משמעותית ומגובה במחקרים מדעיים. הכרה בהשפעות אלו היא הצעד הראשון לפיתוח מערכת יחסים בריאה יותר עם הטכנולוגיה והמדיה החברתית.
המומחים ב-UPDIR מדגישים שלא צריך לוותר לחלוטין על רשתות חברתיות, אלא למצוא איזון בריא שמאפשר ליהנות מהיתרונות שהן מציעות מבלי לסבול מההשלכות השליליות. באמצעות הגבלת זמני שימוש, יצירת שגרת שינה בריאה, ופיתוח מודעות דיגיטלית, ניתן לשפר משמעותית את איכות השינה והבריאות הנפשית.
אם אתם חווים קשיים משמעותיים בהגבלת השימוש ברשתות החברתיות או סובלים מהפרעות שינה מתמשכות, אל תהססו לפנות לאנשי מקצוע. UPDIR מציעה שירותי ייעוץ וליווי מקצועיים בתחום הבריאות הדיגיטלית, המותאמים אישית לצרכים הספציפיים של כל אדם.
לסיכום, המפתח הוא מודעות, איזון והתאמה אישית. בעידן הדיגיטלי המתפתח, היכולת לנהל את הטכנולוגיה במקום להיות מנוהלים על ידה היא כישור חיוני לבריאות נפשית ופיזית אופטימלית. אם אתם מתכננים טיול לדרום אמריקה? או מעוניינים לקבל מידע נוסף על הזווית הבריאותית, אל תהססו לבקר באתר UPDIR לקבלת מידע נוסף ומשאבים מקצועיים.
ארז פישלר הוא מנהיג עסקי מנוסה עם מעל 20 שנות ניסיון בהובלת חברות טכנולוגיה ומדיה, המתמחה בצמיחה בשווקים תחרותיים ובהטמעת מהפכים טכנולוגיים חדשניים. במסגרת תפקידו כמנכ"ל Icon Israel, הוביל את החברה לצמיחה משמעותית והרחיב את פעילותה לשווקים חדשים. ארז מפורסם בחדשנותו הטכנולוגית, בדגש על טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, מיחשוב ענן ואוטומציה, ובפיתוח אסטרטגיות מדיה דיגיטלית מצליחות. הוא מחזיק בראייה אסטרטגית חזקה לזיהוי הזדמנויות עסקיות ופיתוח אסטרטגיות צמיחה ארוכות טווח, ומשלב רשת קשרים עסקיים רחבה בתעשיית ההייטק והמדיה שמאפשרת שיתופי פעולה אסטרטגיים ויוזמות משותפות. עם מומחיות מוכחת בפיתוח עסקי, ארז מוביל מיזמים אסטרטגיים, השקת מוצרים חדשים והרחבת פעילות בשוק המקומי והבינלאומי, תוך ניהול והטמעה של פרויקטים טכנולוגיים מורכבים בתחומי המדיה והדיגיטל. הוא ידוע ביכולתו לייצר תוצאות יוצאות דופן שמשנות את פני התעשייה ומשפרות את ביצועי הארגונים שבהם הוא פועל.
