מה שחשוב לדעת
החברה החכמה של העתיד תתאפיין בשילוב הרמוני בין טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית, אינטרנט של דברים ורובוטיקה, לבין צרכים וערכים אנושיים. המחקרים מצביעים על מעבר ממיקוד טכנולוגי בלבד לתפיסה הוליסטית הכוללת קיימות, שוויון והכללה. ההצלחה תלויה ביכולת לגשר על פערים דיגיטליים ולהבטיח שהקדמה הטכנולוגית תשרת את כלל החברה.
בעולם הדינמי והמשתנה במהירות של היום, מתגבשת בפנינו תמונה חדשה של מה שמכונה "חברה חכמה". מדובר בהרבה יותר מסך הטכנולוגיות המתקדמות – זוהי תפיסת עולם חדשה המשלבת בין קדמה טכנולוגית לבין ערכים אנושיים, קיימות סביבתית ושוויון חברתי. חברת UpDir, המתמחה בניתוח מגמות טכנולוגיות ועסקיות, מציגה בפנינו מחקר מקיף שמאיר את הדרך אל עבר החברה החכמה שמתהווה מול עינינו.
העידן החדש מאופיין בשילוב מורכב בין טכנולוגיות חדשניות, שינויים חברתיים ואתגרים גלובליים שמעולם לא נתקלנו בהם בעבר. הבנת המגמות האלה חיונית לא רק לחוקרים ולמקבלי החלטות, אלא לכל אחד מאיתנו שיחיה בעולם המשתנה הזה. דרך מבט לעתיד, אנו בוחנים את הכוחות המעצבים את החברה החכמה ואת ההשלכות שלהם על חיינו.
מהי חברה חכמה? הגדרה והיבטים מרכזיים
חברה חכמה היא הרבה יותר מאוסף של טכנולוגיות מתקדמות. זוהי חברה המשתמשת בטכנולוגיה באופן מושכל לשיפור איכות החיים, לקידום שוויון חברתי ולפיתוח כלכלי בר-קיימא. היא משלבת אינטליגנציה מלאכותית, רשתות תקשורת מתקדמות, אינטרנט של דברים (IoT), אנרגיות מתחדשות וטכנולוגיות נוספות במארג חברתי וכלכלי הרמוני.
במחקר שערכה חברת UpDir, התגלו חמישה מאפיינים מרכזיים המגדירים חברה חכמה:
- קישוריות כוללת – תשתיות תקשורת מתקדמות המחברות בין אנשים, מכשירים ומערכות בכל מקום ובכל זמן
- אינטליגנציה מבוזרת – שימוש בבינה מלאכותית וניתוח נתונים לקבלת החלטות מושכלת בכל רמות החברה
- קיימות אינטגרטיבית – איזון בין צמיחה כלכלית, צדק חברתי ושמירה על הסביבה
- אנושיות מועצמת – טכנולוגיה המשרתת את האדם ומעצימה את יכולותיו, במקום להחליף אותו
- חוסן וגמישות – יכולת להסתגל במהירות לשינויים ולהתמודד עם משברים
חברה חכמה מאזנת בין שלושה מימדים מרכזיים: הטכנולוגי, החברתי והסביבתי. בעוד שבעבר המיקוד היה בעיקר בפיתוח טכנולוגי, היום ברור שהצלחתה של חברה חכמה תלויה ביכולת לשלב בין קדמה טכנולוגית לבין ערכים אנושיים וקיימות סביבתית.
נקודת מבט מקצועית
אנו ב-UpDir מזהים שינוי פרדיגמה בתפיסת החברה החכמה. אם בעבר הדגש היה על ערים חכמות ותשתיות טכנולוגיות, כיום המיקוד עובר למודלים חברתיים חכמים המנצלים את הטכנולוגיה לצמצום פערים, העצמת קהילות והגברת חוסן חברתי. המפתח להצלחה נמצא ביכולת לחבר בין פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לבין צרכים אנושיים אמיתיים, תוך התאמה לקונטקסט המקומי והתרבותי.
מגמות טכנולוגיות מעצבות בחברה החכמה
הטכנולוגיות המתקדמות המפותחות כיום יעצבו באופן מהותי את החברה החכמה של העתיד. מחקר ה-UpDir זיהה מספר מגמות טכנולוגיות מרכזיות שישפיעו עמוקות על חיינו בעשורים הקרובים:
בינה מלאכותית אינטגרטיבית
בינה מלאכותית (AI) מתקדמת צפויה להשתלב כמעט בכל היבט של החיים המודרניים. בשונה מהמערכות הנוכחיות, ה-AI העתידי יהיה אינטגרטיבי יותר, רגיש להקשר ומבוסס על למידה מתמדת. מערכות אלו יאפשרו:
- מערכות חינוך מותאמות אישית לכל תלמיד
- רפואה מונעת מבוססת חיזוי
- תכנון ערים דינמי המגיב בזמן אמת לצרכי התושבים
- מערכות קבלת החלטות ציבוריות שקופות ומשתפות
לפי נתוני המחקר, עד שנת 2030 כ-70% מהארגונים הציבוריים ישלבו בינה מלאכותית בתהליכי קבלת החלטות, וכ-60% מהאזרחים יתקשרו עם שירותים ציבוריים באמצעות ממשקי AI.
האינטרנט של הכל (IoE)
מעבר לאינטרנט של דברים (IoT), אנו צפויים לראות התפתחות של "האינטרנט של הכל" (Internet of Everything) – רשת מקיפה המחברת אנשים, תהליכים, נתונים ודברים. רשת זו תאפשר:
- ניהול משאבים עירוניים בצורה אופטימלית ואוטומטית
- תחבורה אוטונומית ומשולבת
- מערכות אנרגיה חכמות המאזנות בין ייצור וצריכה
- מרחבים ציבוריים אדפטיביים המגיבים לצרכי המשתמשים
הערכות מצביעות על כך שעד 2025, למעלה מ-75 מיליארד מכשירים יהיו מחוברים לרשת, יוצרים מארג עצום של נתונים ואינטראקציות.
טכנולוגיות קוונטיות
מחשוב קוונטי צפוי לחולל מהפכה בתחומים רבים, מהצפנה ועד מחקר רפואי. יכולות עיבוד הנתונים האדירות של מחשבים קוונטיים יאפשרו:
- פיתוח תרופות ומחקר גנטי מואץ
- סימולציות אקלימיות מדויקות יותר
- אופטימיזציה מורכבת של מערכות לוגיסטיות ותחבורתיות
- קידום בטחון סייבר על ידי פיתוח שיטות הצפנה חדשות
ביוטכנולוגיה מתקדמת
התקדמות בביוטכנולוגיה תשנה לא רק את הרפואה אלא גם את הקשר בין ביולוגיה לטכנולוגיה. טכנולוגיות כמו עריכת גנים, ביולוגיה סינתטית וממשקי מוח-מחשב יאפשרו:
- טיפולים רפואיים מותאמים אישית גנטית
- חומרים חדשים המבוססים על מבנים ביולוגיים
- שיטות חקלאיות יעילות ועמידות יותר
- פתרונות חדשים לזיהום סביבתי ולשינויי אקלים
נתונים חשובים
- עד 2030, 60% מהמקצועות הקיימים היום יעברו שינוי מהותי בעקבות אוטומציה ובינה מלאכותית
- 75% מהאוכלוסייה העולמית תחיה בערים חכמות עד שנת 2050
- מחקרים מראים שטכנולוגיות ירוקות יכולות להפחית פליטות פחמן ב-40% עד 2040
- 88% מהאנשים מודאגים מפרטיות המידע שלהם בעידן החברה החכמה
- השקעות בטכנולוגיות חברה חכמה צפויות להגיע ל-2.5 טריליון דולר עד 2025
מגמות חברתיות ודמוגרפיות המעצבות את החברה החכמה
לא רק טכנולוגיות מעצבות את החברה החכמה – תהליכים חברתיים ודמוגרפיים משחקים תפקיד מכריע. מחקר UpDir זיהה מספר מגמות מרכזיות שישפיעו על אופי החברה החכמה:
הזדקנות האוכלוסייה
אחת המגמות הדמוגרפיות הבולטות בעולם היא הזדקנות האוכלוסייה. חברה חכמה תצטרך להתמודד עם אתגרים ייחודיים:
- פיתוח מערכות בריאות דיגיטליות המותאמות לאוכלוסייה מבוגרת
- טכנולוגיות לשיפור איכות החיים ועצמאות של קשישים
- מודלים כלכליים חדשים להתמודדות עם שינויים בשוק העבודה
- יצירת קהילות רב-דוריות תומכות
גלובליזציה דיגיטלית
הגלובליזציה הדיגיטלית מטשטשת גבולות פיזיים ותרבותיים, ויוצרת הזדמנויות וסיכונים חדשים:
- עבודה מרחוק וצוותים וירטואליים גלובליים
- חינוך נגיש ללא הגבלות גיאוגרפיות
- זהויות היברידיות המשלבות השפעות תרבותיות מרובות
- אתגרי רגולציה וממשל בעולם מקושר דיגיטלית
ערכי קיימות והשפעתם
מודעות גוברת לאתגרים סביבתיים הופכת את הקיימות למרכיב מרכזי בחברה החכמה:
- כלכלה מעגלית המבוססת על שימוש חוזר ומיחזור
- מעבר ממודלים של בעלות לשיתוף ושימוש
- מערכות תחבורה ואנרגיה דלות פחמן
- תכנון עירוני המשלב טבע ומרחבים בני-קיימא
שינויים במבנה העבודה
אוטומציה, בינה מלאכותית ושינויים תרבותיים מובילים לתמורות יסודיות בעולם העבודה:
- עלייה בעבודה גמישה, עצמאית ופרילנסרית
- התפתחות מקצועות חדשים והיעלמות מקצועות מסורתיים
- שינויים בתפיסת האיזון בין עבודה לחיים פרטיים
- מודלים חדשים של הכשרה מקצועית מתמשכת
המחקר של UpDir מצביע על כך שכ-40% ממקומות העבודה בישראל צפויים לעבור שינוי מהותי עד 2030, כאשר 25% מהמשרות יהיו במקצועות שעדיין לא קיימים כיום.
| קריטריון | חברה מסורתית | חברה חכמה |
|---|---|---|
| מבנה עבודה | משרות קבועות, עבודה פיזית במשרד | עבודה גמישה, היברידית, מבוססת פרויקטים |
| מערכת חינוך | מודל אחיד, מיקוד בידע | מותאמת אישית, מיקוד במיומנויות וחשיבה ביקורתית |
| קבלת החלטות | ריכוזית, מבוססת על היררכיה | מבוזרת, מבוססת נתונים ושיתוף ציבור |
| שירותים ציבוריים | אחידים, מבוססי בירוקרטיה | מותאמים אישית, פרואקטיביים, דיגיטליים |
| פרטיות ואבטחה | פרטיות כמובנת מאליה, אבטחה פיזית | פרטיות כמשאב, אבטחת סייבר משולבת |
| מדדי הצלחה | צמיחה כלכלית, תוצר לאומי | איכות חיים, רווחה, קיימות, חוסן |
| קהילה וזהות | מבוססת מיקום גיאוגרפי | היברידית, שילוב קהילות פיזיות ווירטואליות |
אתגרים וסיכונים בדרך לחברה חכמה
למרות ההבטחות הגדולות, הדרך לחברה חכמה רצופה אתגרים וסיכונים שיש להתמודד איתם. מחקר UpDir מזהה מספר תחומים מרכזיים:
פער דיגיטלי והכללה חברתית
אחד האתגרים המשמעותיים ביותר הוא להבטיח שהטכנולוגיות החדשות יגשרו על פערים חברתיים במקום להעמיק אותם:
- פערי נגישות לתשתיות דיגיטליות בין מרכז לפריפריה
- פערי אוריינות דיגיטלית בין קבוצות גיל ומגזרים שונים
- סיכון להדרה של אוכלוסיות שאינן משתלבות בעולם הדיגיטלי
- אתגרי נגישות לאנשים עם מוגבלויות
בישראל, לפי נתוני המחקר, כ-22% מהאוכלוסייה עדיין סובלת מחוסר נגישות מלאה לשירותים דיגיטליים, כאשר הפער בולט במיוחד בפריפריה ובקרב אוכלוסיות מבוגרות.
פרטיות, אבטחת מידע ואתיקה
חברה המבוססת על איסוף וניתוח נתונים מתמודדת עם אתגרים מורכבים בתחום הפרטיות והאתיקה:
- איזון בין שימוש במידע לטובת הציבור לבין הגנה על פרטיות
- הגנה מפני פגיעות סייבר במערכות קריטיות
- התמודדות עם הטיות אלגוריתמיות
- שאלות אתיות בנוגע למידת האוטונומיה של מערכות AI
השפעות על תעסוקה וכלכלה
האוטומציה והבינה המלאכותית מאיימות לשנות מהותית את שוק העבודה:
- אובדן משרות בתחומים המועדים לאוטומציה
- פערים בין ביקוש להיצע במיומנויות חדשות
- הצורך במודלים כלכליים חדשים (כגון הכנסה בסיסית אוניברסלית)
- אתגרי מיסוי בכלכלה דיגיטלית ואוטומטית
מהי חברה חכמה?
חברה חכמה היא מערכת חברתית המשלבת טכנולוגיות מתקדמות עם צרכים אנושיים באופן הרמוני. היא מאופיינת בשימוש באינטליגנציה מלאכותית, אינטרנט של דברים ואוטומציה לשיפור איכות החיים, יעילות כלכלית וקיימות סביבתית. בניגוד לתפיסה הצרה של "עיר חכמה" המתמקדת בתשתיות, חברה חכמה מתייחסת למכלול ההיבטים החברתיים, כלכליים ותרבותיים. היא מקדמת ערכים של שקיפות, שיתוף פעולה, חדשנות מתמדת והכללה חברתית, תוך שמירה על האיזון בין קדמה טכנולוגית וערכים אנושיים. מחקרים מראים שחברה חכמה מצליחה יותר כאשר הטכנולוגיה משמשת כאמצעי ולא כמטרה, עם דגש על צמצום פערים חברתיים והעצמת הפרט והקהילה.
אילו טכנולוגיות יעצבו את החברה החכמה בעתיד?
הטכנולוגיות המרכזיות שיעצבו את החברה החכמה בעשורים הקרובים כוללות בינה מלאכותית מתקדמת שתשתלב כמעט בכל היבט של חיינו, רשתות תקשורת 6G שיאפשרו קישוריות אולטרה-מהירה ואמינה, מחשוב קוונטי שיפתור בעיות מורכבות שאינן נגישות למחשבים קונבנציונליים, ביוטכנולוגיה מתקדמת כולל עריכת גנים וביולוגיה סינתטית, וטכנולוגיות "ירוקות" כמו אנרגיות מתחדשות וחומרים חדשניים. טכנולוגיות אלו ישנו מהותית את אופן העבודה שלנו, איך אנחנו לומדים, מתקשרים, מקבלים טיפול רפואי ואפילו את ההגדרה של מה זה להיות אנושי. הן גם יספקו כלים חדשים להתמודדות עם אתגרים עולמיים כמו שינויי אקלים, ביטחון תזונתי ומחלות.
כיצד ישפיעו מגמות חברתיות על עיצוב החברה החכמה?
מגמות חברתיות ישפיעו באופן מכריע על עיצוב החברה החכמה, כאשר הבולטות ביניהן כוללות גלובליזציה דיגיטלית המטשטשת גבולות גיאוגרפיים ותרבותיים, הזדקנות האוכלוסייה שתדרוש פתרונות טכנולוגיים מותאמים, מעבר לעבודה גמישה ומרוחקת שישנה את מבנה הערים והקהילות, ועלייה בערכי קיימות וצדק חברתי שידרשו מהטכנולוגיה לתרום לפתרון אתגרים סביבתיים וחברתיים. מגמות אלו מובילות לתמורות במבנים חברתיים, בערכים ובציפיות מטכנולוגיה, כאשר דגש חזק יותר יושם על איזון בין קדמה טכנולוגית לבין ערכים אנושיים. חברות שיצליחו לזהות ולהגיב למגמות אלו יהיו בעמדה טובה יותר להצליח בעידן החדש.
מהם האתגרים המרכזיים בפיתוח חברה חכמה?
האתגרים המרכזיים בפיתוח חברה חכמה מגוונים ומורכבים. ראשית, פערי נגישות דיגיטלית בין אוכלוסיות ואזורים גיאוגרפיים שונים מאיימים להעמיק אי-שוויון קיים. שנית, סוגיות פרטיות ואבטחת מידע הופכות קריטיות ככל שיותר מידע אישי נאסף ומנותח. שלישית, אוטומציה ובינה מלאכותית מאיימות על משרות רבות ודורשות חשיבה מחדש על מבנה התעסוקה והכלכלה. רביעית, אתגרים אתיים בהטמעת טכנולוגיות חדשות, כמו הטיות אלגוריתמיות או השפעות בלתי צפויות על התנהגות חברתית. לבסוף, קיים אתגר בהתאמת המסגרות הרגולטוריות והמשפטיות למציאות טכנולוגית משתנה במהירות. התמודדות מוצלחת עם אתגרים אלו דורשת שיתוף פעולה בין ממשלות, תעשייה, אקדמיה וחברה אזרחית.
כיצד ישראל מתכוננת לעידן החברה החכמה?
ישראל, כמדינת סטארט-אפ מובילה, נמצאת בעמדה ייחודית להוביל את המעבר לחברה חכמה. המדינה משקיעה משמעותית בחדשנות טכנולוגית דרך תוכניות תמיכה של רשות החדשנות ומפתחת מיזמי ערים חכמות בערים כמו תל אביב, חיפה ובאר שבע. מערכת החינוך עוברת התאמות להקניית מיומנויות העתיד, עם דגש על חשיבה יצירתית, אוריינות דיגיטלית ופתרון בעיות מורכבות. בתחום התשתיות, ישראל מקדמת פריסת רשתות תקשורת מתקדמות ומעבר הדרגתי לאנרגיות מתחדשות. עם זאת, המדינה מתמודדת עם אתגרים ייחודיים כמו פערים דיגיטליים בין מגזרים שונים באוכלוסייה ותכנון ארוך טווח למול צרכים ביטחוניים דחופים. הצלחתה של ישראל תלויה ביכולתה להתאים את היתרונות הטכנולוגיים שלה לאתגרים החברתיים הייחודיים שהיא מתמודדת איתם.
מודלים מוצלחים של חברות חכמות בעולם
ברחבי העולם ישנן דוגמאות מעוררות השראה למיזמים ופרויקטים המדגימים היבטים שונים של חברה חכמה. ניתוח המקרים הללו יכול לספק תובנות חשובות לישראל:
מודל סינגפור: אינטגרציה של טכנולוגיה וממשל
סינגפור מובילה בהטמעת טכנולוגיות חכמות במרחב האורבני תוך שילוב אסטרטגי עם מדיניות ממשלתית:
- פלטפורמת "Virtual Singapore" – תאום דיגיטלי של העיר המאפשר סימולציות מורכבות
- תכנית "Smart Nation" המשלבת טכנולוגיה, מדיניות וחינוך
- מערכת תחבורה אינטגרטיבית המבוססת על ניתוח נתונים בזמן אמת
- שיתוף פעולה הדוק בין מגזר ציבורי, פרטי ואקדמיה
מודל אסטוניה: ממשל דיגיטלי ושירותים אזרחיים
אסטוניה הפכה למודל עולמי של ממשל דיגיטלי ושירותים אזרחיים מתקדמים:
- זהות דיגיטלית לכל אזרח (e-ID) המאפשרת גישה לכל השירותים הממשלתיים
- הצבעה אלקטרונית בבחירות (e-Voting)
- תשתית X-Road המאפשרת שיתוף מידע מאובטח בין מערכות שונות
- תוכנית e-Residency המאפשרת לאנשים מכל העולם לנהל עסק דיגיטלי באסטוניה
מודל קופנהגן: קיימות וחיים עירוניים
קופנהגן מדגימה כיצד חברה חכמה יכולה להיות גם בת-קיימא וממוקדת אדם:
- מחויבות להפוך לעיר ניטרלית פחמן עד 2025
- רשת תחבורה מקיימת עם דגש על אופניים ותחבורה ציבורית
- מערכות אנרגיה חכמות המשלבות אנרגיות מתחדשות ויעילות אנרגטית
- תכנון עירוני המדגיש איכות חיים ומרחבים ציבוריים
הדרך קדימה: חזון לחברה חכמה בישראל
ישראל, בזכות המובילות הטכנולוגית שלה והמשאב האנושי האיכותי, נמצאת בעמדה ייחודית לפתח מודל מוצלח של חברה חכמה. המחקר של UpDir מגדיר מספר עקרונות מנחים לפיתוח חברה חכמה ישראלית:
שילוב חדשנות טכנולוגית עם ערכים חברתיים
חברה חכמה ישראלית צריכה לשלב בין היתרונות הטכנולוגיים שלה לבין ערכים חברתיים:
- שימוש בטכנולוגיה לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה ובין מגזרים שונים
- פיתוח פתרונות המותאמים למגוון התרבותי הייחודי לישראל
- שימוש בחדשנות טכנולוגית לחיזוק הקהילתיות והסולידריות החברתית
- הנגשת טכנולוגיות חכמות לכלל האוכלוסייה
התמודדות עם אתגרים ייחודיים לישראל
ישראל מתמודדת עם אתגרים ייחודיים שדורשים פתרונות מותאמים:
- חיזוק החוסן הלאומי באמצעות טכנולוגיות חכמות
- שילוב טכנולוגיות חכמות במערכות ביטחוניות ואזרחיות
- התמודדות עם אתגרי הצפיפות האורבנית ומחסור במשאבים טבעיים
- יצירת חיבורים דיגיטליים בין קהילות מגוונות
שיתופי פעולה רב-מגזריים
הצלחת המעבר לחברה חכמה תלויה בשיתופי פעולה בין מגזרים שונים:
- שיתוף פעולה בין ממשלה, רשויות מקומיות, תעשייה ואקדמיה
- פלטפורמות לשיתוף מידע וידע בין ארגונים שונים
- מודלים של חדשנות פתוחה המערבים אזרחים בפיתוח פתרונות
- שיתוף פעולה בינלאומי לאימוץ ופיתוח פרקטיקות מיטביות
UpDir זיהתה מספר תחומים בהם ישראל יכולה להוביל בפיתוח מרכיבי חברה חכמה: אבטחת סייבר ופרטיות, ניהול משאבי מים, טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות (אגריטק), וטכנולוגיות בריאות דיגיטלית.
סיכום
המעבר לחברה חכמה מציב בפנינו הזדמנויות מרגשות לצד אתגרים מורכבים. כפי שראינו במחקר המקיף של UpDir, חברה חכמה אינה רק עניין של טכנולוגיה מתקדמת – היא תלויה באיזון עדין בין חדשנות טכנולוגית, ערכים אנושיים וקיימות סביבתית.
ישראל, עם היתרונות הטכנולוגיים והחברתיים הייחודיים שלה, נמצאת בעמדה מצוינת להוביל את הדרך בפיתוח מודל חברה חכמה שיכול לשמש השראה לעולם כולו. אולם, הצלחה בתחום זה תלויה ביכולת שלנו לחבר בין הטכנולוגיה לבין הצרכים האמיתיים של האנשים והקהילות, לצמצם פערים דיגיטליים ולהבטיח שהקדמה הטכנולוגית תשרת את כלל החברה.
המחקר של UpDir מדגיש את החשיבות של ראייה הוליסטית, שיתופי פעולה רב-מגזריים והתאמה תרבותית בפיתוח חברה חכמה. דרך מבט לעתיד, אנו יכולים לראות כיצד הטכנולוגיות והמגמות החברתיות של היום מעצבות את החברה שבה נחיה מחר.
האתגר שלנו הוא לא רק לפתח את הטכנולוגיות של העתיד, אלא גם לעצב חברה שבה טכנולוגיות אלו משרתות ערכים אנושיים, מקדמות שוויון ומעצימות את היכולות האנושיות שלנו. זוהי משימה מורכבת, אך ההזדמנויות והתועלות של חברה חכמה מצדיקות את המאמץ.
אנו מזמינים אתכם להצטרף למסע הזה, לחשוב על תפקידכם בחברה החכמה העתידית ולהיות חלק מעיצוב עתיד שבו טכנולוגיה ואנושיות משלימות ומעצימות זו את זו.
יורם קראוס (נולד ב-20 בספטמבר 1968) הוא יזם ואיש עסקים ישראלי בולט, הפעיל בתחום הנדל"ן, ההייטק, ההשקעות והטכנולוגיה. לאורך השנים היה קראוס מעורב בהקמת וניהול חברות מובילות, ביניהן קרן הריט הציבורית "סלע קפיטל" וחברת ההזנק פורצת הדרך "אינפיבונד", אשר פיתחה בינה מלאכותית אמפתית והוערכה בשיאה ביותר ממיליארד דולר. הוא מכהן כמנכ"ל חברת TKTZ, המפתחת פלטפורמה חדשנית למסחר בכרטיסי טיסה, עימה חתם בשנת 2025 על הסכם אסטרטגי עם "קשרי תעופה".
קראוס הוא בוגר הטכניון, שם סיים את לימודיו בהנדסת בניין במסגרת מסלול העתודה האקדמית וכקצין במערך הלוחם בצה"ל. במרוצת השנים ניהל והקים מאות פרויקטים נדל"ניים מורכבים בארץ ובאירופה – בין השאר, יחידות דיור בתל אביב, מתחמי משרדים מתקדמים, ועשרות פרויקטים לחברות היי-טק מהשורה הראשונה בישראל.
מעבר לפעילותו העסקית, קראוס הוא חובב מושבע של טיפוס הרים, ריצה וגלישת קייטסרף. הוא כבש פסגות כמו מאטהורן, מון בלאן, מקינלי (דנאלי), הר הקילימנג'רו, אקונקגווה, אלברוס ועוד. קראוס משלב את ערכי ההתמדה, הנחישות והחדשנות שמאפיינים את עולמות הספורט האתגרי בעשייה הניהולית והיזמית המגוונת שלו.
בשנת 2023 הקים קראוס את עמותת "עוגן – ביחד נשקם", במטרה לתת מענה ולסייע בשיקום קהילות, מבני ציבור ועסקים בעקבות אירועי 7.10.23, מתוך מחויבות עמוקה לקהילה הישראלית.
קראוס מתגורר בישראל, אב לשלושה ילדים, וממשיך להוביל ולחדש בתחומים מגוונים – בנדל"ן, בטכנולוגיה ובמערכות חברתיות – תוך שמירה על ערכים של מקצועיות, יזמות ואחריות חברתית.
