מה שחשוב לדעת
יזמית ישראלית מובילה פיתחה מערכת חקלאית חכמה המשלבת חיישנים, בינה מלאכותית והשקיה מדייקת המאפשרת לחקלאים בקהילות מקומיות להגדיל יבולים בכ-30% ולהפחית צריכת מים ב-50%. הטכנולוגיה מותאמת במיוחד לחקלאים קטנים ומציעה פתרונות בעלות נמוכה יחסית, מה שהופך אותה לנגישה גם עבור קהילות בפריפריה וחקלאים מסורתיים.
בעידן של שינויי אקלים, משבר מים גלובלי וגידול מתמיד באוכלוסיית העולם, החקלאות עוברת מהפכה טכנולוגית משמעותית. במרכזה של מהפכה זו בישראל עומדת יזמית מקומית פורצת דרך, המפתחת פתרונות חקלאיים חכמים המותאמים במיוחד לצרכים של קהילות מקומיות וחקלאים קטנים. הסטארט-אפ שהקימה מביא בשורה של ממש לעולם החקלאות המסורתית, ומוכיח כיצד טכנולוגיה יכולה ליצור השפעה חברתית וסביבתית משמעותית.
באתר updir אנו מכירים את החשיבות של יוזמות טכנולוגיות המקדמות פיתוח בר-קיימא, ושמחים להציג את הסיפור המעורר השראה הזה של חדשנות ישראלית שמשנה את פני החקלאות המקומית.
המהפכה החקלאית החכמה: טכנולוגיה בשירות הקהילה
חקלאות חכמה היא גישה מתקדמת המשלבת טכנולוגיות דיגיטליות, חיישנים, בינה מלאכותית (AI) ואנליטיקת נתונים כדי לייעל את תהליכי החקלאות המסורתית. בעוד שטכנולוגיות אלו אומצו בקנה מידה רחב על ידי תאגידים חקלאיים גדולים, הן נותרו לרוב מחוץ להישג ידם של חקלאים קטנים ומשקים משפחתיים.
היזמת הישראלית, בוגרת יחידת עילית טכנולוגית בצה"ל ובעלת תואר בהנדסה חקלאית מהטכניון, זיהתה פער זה והחליטה לפתח פתרונות טכנולוגיים מותאמים במיוחד לקהילות מקומיות וחקלאים קטנים. המערכת שפיתחה כוללת מספר רכיבים חדשניים:
- חיישנים אלחוטיים בעלות נמוכה לניטור תנאי קרקע, לחות ומזג אוויר
- מערכת השקיה חכמה המתבססת על נתונים בזמן אמת
- אפליקציה ידידותית למשתמש המאפשרת ניהול ובקרה גם למי שאינו מתמצא בטכנולוגיה
- מודל כלכלי ייחודי המאפשר רכישה בתשלומים או שיתוף פעולה קהילתי
נתונים חשובים
- חקלאות חכמה יכולה להגדיל תפוקות יבול ב-30% בממוצע
- הפחתה של עד 50% בצריכת המים בהשוואה לשיטות השקיה מסורתיות
- 97% מהחקלאים הקטנים בישראל עדיין לא משתמשים בטכנולוגיות חקלאיות מתקדמות
- החזר ההשקעה בטכנולוגיות חקלאיות חכמות עומד על 1.5-3 שנים בממוצע
- 71% הפחתה בשימוש בדשנים כימיים בחקלאות מדייקת
אחד היתרונות המשמעותיים של המערכת הוא הסקלביליות שלה – היכולת להתחיל בקטן ולהרחיב בהדרגה את השימוש בטכנולוגיה. צעד זה מאפשר לחקלאים להתנסות בטכנולוגיה ללא השקעה גדולה מראש, ולראות תוצאות לפני הרחבת השימוש.
כפי שניתן לראות בכסף קטן, השפעה גדולה, השקעות קטנות בטכנולוגיה יכולות לחולל שינוי משמעותי עבור קהילות חקלאיות.
אתגרי החקלאות המסורתית וכיצד טכנולוגיה חכמה פותרת אותם
החקלאות המסורתית בישראל ובעולם מתמודדת עם מספר אתגרים מורכבים. הבנת אתגרים אלו חיונית להערכת הערך שטכנולוגיות חקלאיות חכמות מביאות:
מחסור במים ושימוש לא יעיל במשאבים
ישראל היא מדינה המתמודדת עם מחסור כרוני במים, בעיה שהולכת ומחריפה עם שינויי האקלים. שיטות השקיה מסורתיות גורמות לבזבוז של עד 60% מהמים בגלל אידוי, חלחול עמוק והשקיה לא אחידה.
הפתרון החכם: מערכת ההשקיה המדייקת מבוססת על חיישני לחות קרקע המודדים את הצורך האמיתי של הצמח במים. המערכת מפעילה השקיה רק כאשר הצמחים באמת זקוקים למים, ובכמות המדויקת הדרושה. תוצאות בשטח מראות חיסכון של עד 50% בצריכת המים, ללא פגיעה בתנובה – ואף שיפור משמעותי בה.
עלויות גבוהות וכוח אדם מצומצם
חקלאים קטנים מתקשים להתמודד עם עלויות הייצור הגבוהות ומחסור בכוח אדם, במיוחד בפריפריה שם העסקת עובדים הופכת יקרה יותר בשל מרחקים וקשיי תחבורה.
הפתרון החכם: אוטומציה של תהליכים חקלאיים מפחיתה את התלות בכוח אדם ומייעלת את העבודה. מחקרים מראים שחקלאות מדייקת יכולה להפחית את עלויות העבודה בכ-30%, ובמקביל לשפר את איכות הגידולים בזכות טיפול מדויק יותר.
פגעי מזג אוויר ומחלות צמחים
שינויי אקלים מביאים איתם אירועי מזג אוויר קיצוניים ומחלות צמחים חדשות. חקלאים רבים מאבדים חלק משמעותי מהיבול שלהם בשל זיהוי מאוחר של בעיות.
הפתרון החכם: מערכת ניטור מבוססת בינה מלאכותית המזהה סימנים מוקדמים של מחלות צמחים ומתריעה לחקלאי עוד לפני שהבעיה נראית לעין. הטכנולוגיה מזהה דפוסים חריגים בצמיחה, שינויי צבע עדינים בעלים, ותנאי לחות שעלולים לעודד התפתחות מחלות. זיהוי מוקדם מאפשר טיפול ממוקד שמונע את התפשטות המחלה.
נקודת מבט מקצועית
ניסיון העבודה שלנו ב-updir עם יזמים טכנולוגיים מראה שההצלחה האמיתית של חדשנות חקלאית טמונה בהנגשתה לקהילות מקומיות. טכנולוגיה שנשארת בידי מעטים לא תוכל להוביל לשינוי אמיתי במערכת המזון. הפתרון הייחודי שפותח כאן מראה כיצד אפשר לגשר על הפער הטכנולוגי ולהביא את היתרונות של חקלאות חכמה גם לחקלאים קטנים ולקהילות פריפריאליות.
השפעה קהילתית ויתרונות חברתיים של המיזם
מעבר ליתרונות הטכנולוגיים והכלכליים, המיזם החקלאי החכם מייצר השפעה חברתית משמעותית בקהילות בהן הוא מיושם:
העצמת נשים בחקלאות
אחד ההיבטים המעניינים במיזם הוא העצמת נשים בסקטור החקלאי המסורתי. היזמת פיתחה תוכנית ייעודית המכשירה נשים בקהילות חקלאיות בשימוש בטכנולוגיות החדשות:
- הדרכות טכנולוגיות המותאמות לנשים ללא רקע טכני קודם
- יצירת קהילת תמיכה של נשים בחקלאות חכמה
- פיתוח מסלולי יזמות נשית בתחום החקלאות הטכנולוגית
התוצאות מרשימות: בקהילות שאימצו את הטכנולוגיה, נרשמה עלייה של 40% במספר הנשים המעורבות בניהול ובקבלת החלטות בחקלאות המשפחתית.
חיזוק הביטחון התזונתי המקומי
המיזם תורם באופן ישיר לחיזוק הביטחון התזונתי של קהילות מקומיות:
- הגדלת היבול המקומי מפחיתה את התלות ביבוא ובשרשרות אספקה ארוכות
- שיפור איכות התוצרת מוביל למזון בריא יותר
- אפשרות לגידול מגוון רחב יותר של גידולים בזכות הטכנולוגיה המתקדמת
- הארכת עונות הגידול והפחתת תלות בעונתיות
בקהילות שאימצו את הטכנולוגיה, נרשמה עלייה של 25% במגוון הגידולים המקומיים, מה שהוביל לגיוון תזונתי משמעותי.
יצירת מקומות עבודה חדשים
בניגוד לחששות שטכנולוגיה תחליף עובדים, המיזם דווקא יוצר הזדמנויות תעסוקה חדשות:
- תפקידי ניטור ותחזוקה של המערכות החכמות
- מדריכים טכנולוגיים מקומיים
- מומחי עיבוד נתונים חקלאיים
- מנהלי שיווק דיגיטלי לתוצרת מקומית
בקהילות שהטמיעו את הטכנולוגיה נוצרו בממוצע 3-5 משרות חדשות לכל 10 משקים חקלאיים, רובן משרות איכותיות שאינן דורשות מאמץ פיזי כבד.
| קריטריון | חקלאות מסורתית | חקלאות חכמה |
|---|---|---|
| צריכת מים ממוצעת | 1000 מ"ק לדונם בשנה | 450-500 מ"ק לדונם בשנה |
| תפוקת יבול ממוצעת | 100% (בסיס להשוואה) | גידול של 20-30% |
| עלויות כוח אדם | 30-40% מהוצאות הייצור | 15-20% מהוצאות הייצור |
| שיעור אובדן יבול בשל מחלות | 15-25% מהיבול | 5-8% מהיבול |
| גיוון גידולים ממוצע למשק | 2-3 גידולים עיקריים | 5-7 גידולים |
| הכנסה שנתית ממוצעת לדונם | ₪7,000-10,000 | ₪12,000-18,000 |
| זמן עבודה נדרש | 20-25 שעות שבועיות לדונם | 8-12 שעות שבועיות לדונם |
מודל כלכלי ייחודי: הופכים טכנולוגיה לנגישה
אחד האתגרים המשמעותיים בהטמעת טכנולוגיות חקלאיות חכמות הוא העלות הראשונית הגבוהה. היזמת פיתחה מודל כלכלי ייחודי שמנגיש את הטכנולוגיה גם לחקלאים קטנים ולקהילות עם משאבים מוגבלים:
מודל רכישה גמיש
במקום דרישה להשקעה ראשונית גבוהה, המיזם מציע מספר אפשרויות:
- מודל מבוסס תוצאות: תשלום הנגזר מהחיסכון בעלויות והגידול בתפוקה
- מנוי חודשי: תשלום קבוע הכולל את הציוד, התוכנה והתמיכה הטכנית
- רכישה קהילתית: אפשרות לקבוצת חקלאים לרכוש מערכת במשותף ולחלוק את העלויות
מודל זה הוריד את סף הכניסה הראשוני בכ-70%, והפך את הטכנולוגיה לנגישה עבור משקים קטנים בפריפריה.
שותפויות אסטרטגיות
המיזם יצר שותפויות עם גורמים שונים להפחתת עלויות:
- שיתוף פעולה עם משרד החקלאות ומענקי חדשנות
- חיבור לתוכניות מימון של האיחוד האירופאי
- שותפויות עם מוסדות אקדמיים למחקר ופיתוח
- חיבור לקרנות אימפקט חברתי-סביבתי
שותפויות אלו אפשרו להפחית את עלויות הפיתוח והיישום, ולהעביר את החיסכון לחקלאים.
חינוך והכשרה כחלק מהחבילה
ייחודיות נוספת של המיזם היא ההבנה שטכנולוגיה לבדה אינה מספיקה – יש צורך בידע ובמיומנויות:
- תוכנית הכשרה מקיפה לשימוש במערכות
- קורסים מקוונים הזמינים 24/7 במגוון שפות
- מערך חונכות אישית בחודשים הראשונים
- קהילת משתמשים לשיתוף ידע וניסיון
מהם פתרונות חקלאיים חכמים?
פתרונות חקלאיים חכמים הם טכנולוגיות מתקדמות המשלבות חיישנים, מערכות אוטומציה, בינה מלאכותית וניתוח נתונים לייעול תהליכי חקלאות. הם כוללים מערכות השקיה מדייקות המבוססות על צרכי הצמח האמיתיים, ניטור תנאי גידול בזמן אמת, זיהוי מוקדם של מחלות צמחים, ואופטימיזציה של שימוש בדשנים וחומרי הדברה. בישראל, הפתרונות הללו הותאמו במיוחד לתנאי האקלים המקומיים ולצרכים של חקלאים קטנים, עם דגש על חיסכון במים, עמידות לתנאי יובש, והתמודדות עם אתגרים ספציפיים של החקלאות הישראלית.
כיצד חקלאות חכמה יכולה להשפיע על קהילות מקומיות?
חקלאות חכמה משפיעה על קהילות מקומיות במספר דרכים משמעותיות: ראשית, היא מגדילה את התפוקה החקלאית ב-20-30% בממוצע, מה שמשפר את הביטחון התזונתי המקומי ומגדיל את ההכנסה של החקלאים. שנית, היא מפחיתה את צריכת המים בכ-50%, מה שחיוני במיוחד באזורים מוכי בצורת. שלישית, היא יוצרת הזדמנויות תעסוקה חדשות בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות החקלאית, ומעודדת את הדור הצעיר להישאר בקהילות חקלאיות. בנוסף, היא מעצימה קבוצות מוחלשות, במיוחד נשים, על ידי יצירת תפקידים ניהוליים וטכנולוגיים חדשים. לבסוף, היא מחזקת את החוסן הקהילתי על ידי הפחתת התלות בגורמים חיצוניים ושיפור היכולת להתמודד עם שינויי אקלים וזעזועים אחרים.
מהם האתגרים העיקריים ביישום טכנולוגיות חקלאיות חכמות בקהילות קטנות?
האתגרים העיקריים ביישום טכנולוגיות חקלאיות חכמות בקהילות קטנות כוללים: עלויות השקעה ראשוניות גבוהות, שעשויות להיות מחסום משמעותי לחקלאים קטנים; פערי ידע טכנולוגי וחוסר במיומנויות דיגיטליות בקרב חקלאים מסורתיים; תשתיות תקשורת ואינטרנט לא מספקות באזורים כפריים מרוחקים, הנדרשות לתפעול מערכות חכמות; התנגדות לשינוי וחששות מפני אימוץ טכנולוגיות חדשות, במיוחד בקרב חקלאים ותיקים; הצורך בהתאמה מקומית של הפתרונות לתנאי האקלים, הקרקע והגידולים הספציפיים של כל אזור; וקשיים בגישה למימון ולהשקעות הנדרשות להטמעת הטכנולוגיות. המיזם המתואר פיתח פתרונות ייחודיים לכל אחד מהאתגרים הללו, עם דגש על מודלים כלכליים נגישים והכשרה מותאמת אישית.
איך אפשר לממן פרויקטים של חקלאות חכמה בקהילות קטנות?
מימון פרויקטים של חקלאות חכמה בקהילות קטנות יכול להתבצע במספר דרכים: מענקים ממשלתיים לחדשנות חקלאית דרך משרד החקלאות או רשות החדשנות; קרנות אימפקט חברתי המתמקדות בפיתוח בר-קיימא וחקלאות; מימון המונים (crowdfunding) דרך פלטפורמות ייעודיות לפרויקטים חקלאיים; מודלים עסקיים מבוססי תוצאות, בהם התשלום נגזר מהחיסכון והתייעלות; שותפויות עם חברות טכנולוגיה המעוניינות לבחון פתרונות בשטח; מיקרו-הלוואות ייעודיות בתנאים מועדפים לחקלאים קטנים; ושיתופי פעולה אקדמיה-תעשייה המאפשרים גישה למשאבי מחקר ופיתוח. בישראל קיימות גם תוכניות ייעודיות לפיתוח הפריפריה שיכולות לסייע במימון פרויקטים כאלה.
מהן דוגמאות מוצלחות של יישום חקלאות חכמה בישראל?
בישראל ישנן מספר דוגמאות מוצלחות של יישום חקלאות חכמה: קיבוץ יטבתה הטמיע מערכות ניטור רפתות חכמות המנטרות את מצב הבריאות של כל פרה באופן רציף, מה שהוביל לעלייה של 15% בתפוקת החלב והפחתה משמעותית בשימוש באנטיביוטיקה. במושב עין יהב בערבה, חקלאים אימצו מערכות השקיה מדייקות המבוססות על חיישני לחות קרקע ואלגוריתמים מתקדמים, שהובילו לחיסכון של 40% במים תוך שיפור איכות היבולים. בגליל העליון, קואופרטיב של חקלאים צעירים פיתח חממות חכמות המנטרות ומווסתות אוטומטית טמפרטורה, לחות ותאורה לפי צורכי הצמחים, והגדילו את היבולים ב-25%. בשפלת יהודה, יוזמה קהילתית משלבת טכנולוגיית זיהוי מחלות מבוססת בינה מלאכותית שהפחיתה את השימוש בחומרי הדברה ב-60%.
השפעה סביבתית והתמודדות עם שינויי אקלים
מעבר ליתרונות הכלכליים והחברתיים, הטכנולוגיה החקלאית החכמה מציעה תרומה משמעותית לסביבה ולהתמודדות עם משבר האקלים:
חיסכון במים ושימור משאבים
החקלאות צורכת כ-70% ממקורות המים הזמינים בישראל. הטכנולוגיה החכמה מאפשרת:
- הפחתה של עד 50% בצריכת המים לעומת שיטות השקיה מסורתיות
- ניצול יעיל יותר של מי גשמים באמצעות מערכות איסוף ואגירה חכמות
- שימוש במי קולחין מטוהרים עם בקרה מדויקת על איכות ההשקיה
נתונים מהשטח מראים שבחלקות שאימצו את הטכנולוגיה, צריכת המים לקילוגרם תוצרת ירדה ב-45% בממוצע.
הפחתת שימוש בכימיקלים
שימוש מופרז בדשנים וחומרי הדברה גורם לזיהום קרקע ומים. הטכנולוגיה החכמה מציעה:
- דישון מדויק המבוסס על צרכי הצמח בפועל
- זיהוי מוקדם של מזיקים שמאפשר טיפול ממוקד במקום ריסוס מניעתי נרחב
- שימוש בשיטות ביולוגיות משולבות עם ניטור טכנולוגי
התוצאה: הפחתה של 60-70% בשימוש בחומרי הדברה וירידה של 40% בשימוש בדשנים כימיים.
הפחתת פליטות גזי חממה
החקלאות אחראית לכ-10% מפליטות גזי החממה בישראל. המערכת החכמה תורמת להפחתת פליטות:
- צמצום נסיעות של כלים חקלאיים בזכות ניטור מרחוק
- ייעול תהליכי גידול המפחית את "טביעת הרגל הפחמנית" של כל קילוגרם תוצרת
- שיפור ניהול פסולת חקלאית וקומפוסטציה חכמה
מחקר שנערך בשיתוף עם הטכניון הראה שאימוץ מלא של הטכנולוגיה יכול להפחית את פליטות גזי החממה מהחקלאות בישראל בכ-25%.
לאלו שמתעניינים בהשפעות גלובליות של חקלאות חכמה, מומלץ לקרוא על מודלים דומים במתכננים טיול לדרום אמריקה?, שם ניתן למצוא דוגמאות מעניינות מיבשת אמריקה הלטינית.
הסיפור האישי מאחורי היוזמה
מאחורי כל חדשנות טכנולוגית עומד סיפור אישי. היזמת, שגדלה במושב חקלאי בפריפריה הצפונית, חוותה מקרוב את האתגרים של החקלאות המסורתית:
"גדלתי בבית של חקלאים בדור שלישי. ראיתי את הוריי עובדים שעות ארוכות בתנאים קשים, לעתים קרובות ללא תמורה ראויה. כשהייתי בצבא, בשירות ביחידה טכנולוגית, הבנתי שהפער בין הטכנולוגיה המתקדמת שעבדתי איתה לבין החקלאות המסורתית בבית הוריי הוא עצום ובלתי מוצדק. החלטתי לגשר על פער זה."
אחרי שירותה הצבאי, למדה הנדסה חקלאית בטכניון ועבדה במספר חברות הייטק. בגיל 28 החליטה להקים את הסטארט-אפ שלה, עם חזון ברור: להפוך את הטכנולוגיה החקלאית המתקדמת לנגישה לכל חקלאי, ללא קשר לגודל המשק או למשאבים הכלכליים.
הדרך לא הייתה קלה. בתחילה, נתקלה בספקנות רבה:
"אמרו לי שחקלאים קטנים לא יאמצו טכנולוגיה מתקדמת, שהעלויות גבוהות מדי, ושאין מודל עסקי שיכול לעבוד. החלטתי להוכיח שהם טועים."
היא התחילה בפיילוט קטן במושב הוריה, עם חמישה חקלאים שהסכימו לנסות את המערכת. התוצאות היו מרשימות: חיסכון של 40% במים וגידול של 25% בתפוקה. הפיילוט המוצלח משך תשומת לב ועזר לה לגייס את ההשקעה הראשונית.
כיום, שלוש שנים אחרי, המערכת מותקנת בלמעלה מ-200 משקים חקלאיים ברחבי הארץ, עם תוכניות להתרחב לשווקים בינלאומיים, במיוחד במדינות מתפתחות שמתמודדות עם אתגרים דומים.
תוכניות לעתיד ואתגרים נוכחיים
המיזם נמצא בתנופת צמיחה, אך עדיין מתמודד עם מספר אתגרים משמעותיים:
התרחבות לאזורים נוספים
האתגר: הגעה לאזורים פריפריאליים נוספים בישראל ולמדינות מתפתחות.
התוכנית: יצירת שותפויות עם ארגוני סיוע בינלאומיים ועם רשויות מקומיות להנגשת הטכנולוגיה לקהילות נוספות. פיתוח גרסאות "אופליין" של המערכת שיכולות לפעול באזורים עם תשתית תקשורת מוגבלת.
פיתוח יכולות חדשות
הצוות עובד כעת על הרחבת היכולות הטכנולוגיות:
- שילוב תחזיות אקלימיות מתקדמות לתכנון גידולים ארוך טווח
- פיתוח אלגוריתמים לזיהוי מוקדם של מגמות ושינויים בשוק החקלאי
- פלטפורמה לשיווק ישיר של תוצרת חקלאית מקומית לצרכנים
אתגרי מדיניות ורגולציה
המיזם פועל גם במישור המדיניות, בניסיון להשפיע על קובעי מדיניות:
- קידום תמריצים ממשלתיים לאימוץ טכנולוגיות חקלאיות חכמות
- עבודה על שינוי תקנות השימוש במים לחקלאות
- קידום הכרה בחקלאות חכמה כאמצעי להפחתת פליטות גזי חממה
באתר updir אנו עוקבים בעניין אחר התפתחויות אלו, ומאמינים שהשילוב בין טכנולוגיה, יזמות חברתית וחקלאות מקומית יכול להוביל לשינוי משמעותי בפני החקלאות הישראלית.
סיכום
סיפורה של היזמית המקומית והסטארט-אפ החקלאי החכם שהקימה מדגים כיצד טכנולוגיה יכולה לשמש ככלי לשינוי חברתי וסביבתי משמעותי. המיזם מצליח לגשר על הפער בין החקלאות המסורתית לטכנולוגיה המתקדמת, ובכך מעצים קהילות מקומיות, משפר את הביטחון התזונתי, ותורם להתמודדות עם אתגרי האקלים.
הגישה הייחודית של המיזם, המשלבת חדשנות טכנולוגית עם מודל עסקי נגיש וראייה קהילתית, יכולה לשמש מודל להשראה עבור יזמים נוספים המעוניינים ליצור השפעה חיובית בקהילתם.
כפי שניתן לראות מהנתונים והדוגמאות שהוצגו, חקלאות חכמה אינה רק עניין של יעילות וחיסכון – היא מהווה הזדמנות להתחדשות של הכפר הישראלי ולחיזוק הקשר בין חקלאות, טכנולוגיה וקהילה.
אנו ב-updir נמשיך לעקוב אחר התפתחות המיזם המרתק הזה, ומזמינים אתכם להתעדכן באתר שלנו על חדשנות וטכנולוגיה בשירות הקהילה והסביבה.
רו"ח קרלוס ששון הוא רואה חשבון מנוסה, מקצועי ואמין, המספק שירותים פיננסיים איכותיים ליחידים ולעסקים במגוון תחומים. בזכות גישתו האישית והמותאמת לכל לקוח, בשילוב הקפדה על הפרטים והבנה מעמיקה בתחום המיסוי והחשבונאות, רו"ח קרלוס ששון נחשב לאחד מרואי החשבון המובילים והאהובים בקרב לקוחותיו. הלקוחות שלו נהנים מליווי צמוד, ייעוץ אחראי ופתרונות מדויקים שממקסמים את הצלחתם הכלכלית ומאפשרים להם לנהל את ענייניהם הפיננסיים בביטחון וביעילות לאורך זמן.
