הקמת בורסה ובנק קריפטו ממשלתיים בישראל: פתרון רגולטורי חכם לעידן הדיגיטלי
מאת: שמואל שי , יזם ויועץ כלכלי להסכמי אברהם
עולם המטבעות הדיגיטליים עבר מהפכה בשנים האחרונות: מה שהיה בשנות העשור הקודם נחלתם של מפתחים ויזמים טכנולוגיים הפך לכלי פיננסי עולמי עם טריליוני דולרים במחזור, מיליוני משתמשים ואלפי פלטפורמות. אך דווקא הפופולריות חסרת התקדים הזו חשפה את החולשות העמוקות של שוק הקריפטו: פריצות, גניבות, הונאות, פשיטות רגל – והיעדר רגולציה אפקטיבית שמטלטל את האמון של הציבור.
כאן נכנסת ההזדמנות האסטרטגית של מדינת ישראל: להקים בורסה ובנק למטבעות קריפטו בפיקוח ממשלתי ורשות ניירות ערך, שיהוו עוגן גלובלי למסחר מבוקר, בטוח ושקוף במטבעות דיגיטליים – עם מנגנון מיסוי נוח שיאפשר שיתוף פעולה עם מדינות ה-OECD, אירופה וארצות הברית.
רוב הפלטפורמות הפעילות כיום בעולם הקריפטו אינן נתונות לפיקוח ממשלתי ישיר. הבורסות הגדולות אינן כפופות לכללי בטוחות נוקשים, אין הגנות למשקיעים מפני פשיטות רגל, והבנקים הרגילים מסרבים לעיתים לקבל הפקדות ממקורות קריפטוגרפיים. התוצאה: שוק מסוכן, שבו גם יזמים וגם משקיעים פרטיים עלולים לאבד הכל ביום אחד.
בהרחבת המודל, חשוב להציג מנגנון רגולציה משולב שיבטיח שליטה, פיקוח ואמינות ברמה הגבוהה ביותר – תוך מתן מענה לחששות של ממשלות, משקיעים ולקוחות פרטיים כאחד. מנגנון זה יתבסס על שיתוף פעולה בין גופי הפיקוח המרכזיים של מדינת ישראל, וישלב כלים טכנולוגיים, משפטיים ובינלאומיים באופן סינכרוני.
מנגנון רגולציה משולב: מודל ישראלי חדש לשוק הקריפטו
- שילוב בין רגולטורים מרכזיים בישראל
א. רשות ניירות ערך
- תפקח על כל הפעילות בבורסה הקריפטוגרפים מבחינת שקיפות, ניגוד עניינים, הגנה על משקיעים, גילוי נאות ודיווח שוטף.
- תאשר הנפקות טוקנים חדשים (Initial Coin Offerings) על פי כללים ברורים.
- תטיל סנקציות במקרה של הטעיה או חריגה מהחוק.
ב. הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- תספק את הפלטפורמה הפיזית והטכנולוגית לביצוע עסקאות, בדומה למודל בורסות ממוסדות באירופה.
- תשלב טכנולוגיות בלוקצ'יין לקליטת, רישום וניהול עסקאות בזמן אמת.
ג. רשות שוק ההון
- תפקח על ניהול סיכונים, מבנה ביטוחי של הפלטפורמה והגנה על נכסי הלקוחות במקרה של קריסת מערכות או חדלות פירעון.
ד. רשות לאיסור הלבנת הון
- תטמיע כללי KYC (הכר את הלקוח) ו־AML (מניעת הלבנת הון) מחמירים, כולל סינון אוטומטי של כתובות ארנק חשודות.
- כל עסקה תעבור ניתוח סיכון באמצעות AI על סמך מקורות גלובליים.
- מודל רגולציה טכנולוגית מובנה (RegTech)
א. ארכיטקטורת בלוקצ’יין מפוקחת
- כל פעולה במערכת תירשם אוטומטית בבלוקצ'יין בלתי ניתן למחיקה.
- ניתן יהיה לבצע ביקורת רטרואקטיבית מלאה, כולל על מטבעות אנונימיים.
ב. שכבת בקרה אוטומטית
- מערכות AI וניטור בזמן אמת יבצעו מעקב על:
- תנודות חריגות במחירים.
- ריבוי עסקאות תוך זמן קצר (bot trading).
- קשרים בין ארנקים לחשבונות חיצוניים בעייתיים.
ג. מרכז רגולציה דינמי
- גוף עצמאי שיוקם לצורך עדכון מתמיד של הנהלים הרגולטוריים, תוך חיבור קבוע לגופים מקבילים באיחוד האירופי (ESMA), ארה"ב (SEC), ובריטניה (FCA).
- יעדכן מדיניות בהתאם לשינויים מהירים בשוק הגלובלי.
- אכיפה וציות גלובליים
א. הסכמים דו־צדדיים עם מדינות OECD
- כל משתמש יתחייב לשיתוף מידע עם רשות המס שלו.
- המודל יתבסס על תקני ה־CRS (Common Reporting Standard) של ה־OECD.
ב. ממשק מסר מול IRS ו־EUROFISC
- הבורסה תשלב API ייעודי לשליחת נתוני מס עבור אזרחים אמריקאים (FATCA) ואירופאים.
- ישראל תהפוך ל"שחקן אמין" (Trusted Crypto Jurisdiction) עבור פלטפורמות מוסדיות.
- הגנת הצרכן והאמון הציבורי
א. ביטוח ממשלתי על הפקדות
- הקמה של קרן ביטוח ייעודית לנכסים דיגיטליים – בדומה לביטוח פיקדונות בנקאיים.
- ההפקדות בבנק הקריפטו יזכו להגנה של עד סכום מסוים, גם במקרה של מתקפת סייבר או קריסת מערכת.
ב. מנגנון תלונות ציבור דיגיטלי
- הקמה של פורטל רשמי לכל פנייה, תלונה, בירור או ערעור – בשפות שונות, עם התחייבות למענה תוך 48 שעות.
הפתרון הישראלי: בורסה ובנק קריפטו ממשלתיים
- בורסה רגולטורית למסחר במטבעות דיגיטליים
מדינת ישראל תקים פלטפורמה לאומית למסחר במטבעות קריפטו, בפיקוח של רשות ניירות ערך ובתיאום עם הבורסה לניירות ערך בתל אביב. הבורסה תאפשר מסחר שקוף, מפוקח ובעל מנגנוני בטיחות קפדניים – כולל רגולציית KYC ו-AML, ביטחונות על הון מופקד, וביטוח על נכסים דיגיטליים.
- בנק קריפטו ישראלי
הקמת בנק דיגיטלי ממשלתי ייעודי לפעילות קריפטו – בנק אשר יחזיק ארנקים קרים וחמים תחת הגנות סייבר מתקדמות, יאפשר המרה בין מטבעות פיאט לקריפטו, יעניק הלוואות מגובות קריפטו, וישמש כשומר נכסים עבור גופים מוסדיים ולקוחות פרטיים כאחד.
- מערך מיסוי עולמי חכם
באמצעות הסכמים עם מדינות OECD וארה"ב, ניתן לגבות מיסים מינימליים על רווחים לפי מקום מגורי הלקוח או מדינת הביצוע – ובכך לייצר לגיטימציה עולמית לפלטפורמה הישראלית. מס זה ישולם אוטומטית ויבטיח גם שקיפות מול רשויות המס הבינלאומיות.
היתרונות לישראל
- מנוע הכנסות לאומי: מאות מיליוני עסקאות ביום בפלטפורמה ממשלתית יניבו עמלות, רווחי מיסים, ותשלומי שירות. מדובר בהכנסות שיכולות להגיע למיליארדי שקלים בשנה.
- חיזוק מעמד ישראל בעולם הפיננסי: ישראל תתמקם כחוד החנית בתחום הפינטק, עם מודל רגולטורי שיאומץ על ידי מדינות אחרות.
- אבטחת הציבור והמשקיעים: סוף לעקיצות, פריצות ופשיטות רגל. בנק ממשלתי ובורסה רגולטורית הם העוגן היציב שענף הקריפטו חיפש שנים.
- חיבור בין כלכלה מסורתית לדיגיטלית: ניתן יהיה לבצע עסקאות מגובות קריפטו גם בעולם האמיתי – משכנתאות, השקעות נדל"ן, סחר בינלאומי ועוד.
בבנק ובורסה למטבעות קריפטו בפיקוח ממשלתי בישראל, ניתן להציע מסגרת רווחיות ומנגנון הכנסות יציב, שנשען על שילוב בין חדשנות טכנולוגית, רגולציה חכמה, והכנסות מתמשכות למדינה. המודל הכלכלי מחולק לשני רבדים עיקריים:
המודל הכלכלי: עוגנים, מנועי הכנסה ותחזית רווח
- מודל ההכנסות הישירות
א. עמלות מסחר
- כל פעולה של קנייה, מכירה או המרה בין מטבעות תניב עמלה של 0.1%–0.25%.
- בהנחה של 200 מיליון פעולות מסחר ביום (בהתבסס על נפח עולמי), ניתן לצפות להכנסות של עשרות מיליוני שקלים ביום — גם אם רק 5% מהפעילות העולמית תתבצע דרך ישראל.
ב. החזקת ארנקים מוסדיים
- גבייה חודשית עבור שירותי שמירת קריפטו לארגונים מוסדיים, גופים פיננסיים, חברות טכנולוגיה ומשקיעים גדולים.
- התשלום יתבצע לפי נפח נכסים, בדומה לניהול תיק השקעות.
ג. המרת מטבעות Fiat–Crypto
- פעילות המרה בין שקל, דולר, יורו ומטבעות קריפטו תניב רווח נוסף — הן מעמלות, והן מהמרווח בין שערי קנייה ומכירה.
ד. הלוואות מגובות קריפטו
- אפשרות להציע שירותי הלוואה מגובי קריפטו, עם ריביות שינועו בין 5% ל־9% בשנה.
- הבנק יוכל גם לגייס ריבית פסיבית עבור לקוחות שמפקידים קריפטו – כך שיתפקד גם כפלטפורמת השקעה.
- מודל ההכנסות העקיפות
א. מיסוי מותאם-מדינה
- כל עסקה בפלטפורמה תשלב תשלום מס מינימלי (1%–2%) שנגזר בהתאם לאזרחות או למדינת הפעולה של המשתמש.
- המיסוי יתחלק בין ישראל לבין המדינה שבה מתבצע המסחר – על בסיס הסכמים דו-צדדיים עם מדינות ה-OECD, האיחוד האירופי וארצות הברית.
ב. קידום חדשנות ופיתוח תעשיית ה-Web3
- הקמת אקוסיסטם סביב הבנק והבורסה – חברות סטארט־אפ, מפתחי בלוקצ'יין, מיזמי NFT ותשתיות DeFi – שיקימו משרדים ופעילות בישראל, מה שייצור מקומות עבודה ופעילות עסקית נלווית.
ג. משיכת הון בינלאומי
- משקיעים, קרנות, מוסדות פיננסיים ומשתמשים פרטיים מהעולם יבחרו להשתמש בפלטפורמה הישראלית בזכות אמינות, שקיפות ורגולציה – ויביאו לישראל הון, השקעות ומסחר חוצה גבולות.
- הוצאות והיקף השקעה ראשוני
א. השקעה מוערכת
- השקעה ראשונית של כ־300–500 מיליון ש"ח להקמת הבורסה, הבנק, תשתיות סייבר, שירות לקוחות, צוות טכנולוגי, מערכות רגולציה, וניהול רגולטורי.
- ניתן לבצע מימון ממשלתי חלקי בצירוף שותפים פרטיים (Public–Private Partnership).
ב. הוצאות שוטפות
- תפעול, אחזקה, שכר עובדים (כ-500–700 עובדים), מערכת אבטחה מתקדמת, שירות לקוחות בינלאומי ותשתיות משפטיות.
ג. צפי Break-even
- בהתאם לקצב אימוץ פלטפורמה עולמית, ניתן להגיע לאיזון כלכלי תוך שנתיים בלבד, עם צפי להכנסות של מעל מיליארד ש"ח בשנה החל מהשנה השלישית.
בעולם שבו החדשנות הטכנולוגית מקדימה את הרגולציה, ישראל יכולה וצריכה להיות מובילה עולמית ביצירת מודל חכם ומאובטח לשוק הקריפטו. הקמת בורסה ובנק ממשלתיים לפעילות קריפטוגרפיה לא רק תגן על הציבור – אלא תכניס את המדינה למרכז מפת הפינטק הגלובלית, תוך שותפות מלאה עם מדינות העולם ולמען כלכלה דיגיטלית הוגנת, שקופה ובטוחה.
אודות שמואל שי
שמואל שי הוא יזם ואיש עסקים ישראלי. יועץ כלכלי להסכמי אברהם. בעל ניסיון עשיר בפיתוח מיזמים, ניהול חברות והשקעות. לאורך השנים בנה לעצמו שם כאדם בעל ראייה אסטרטגית חדה, יצירתיות עסקית ויכולת לזהות הזדמנויות בשווקים מתפתחים. שמואל שי פועל בתחומים מגוונים, ביניהם נדל"ן, טכנולוגיה, מסחר ושירותים, ומשקיע רבות בקידום חדשנות וצמיחה עסקית. חזונו מתמקד בשילוב בין יזמות, ערכים ואחריות חברתית, במטרה ליצור מיזמים מצליחים ובעלי תרומה משמעותית לסביבה העסקית והחברתית בישראל.