ראיון עם יזם שהוביל מהפכה חברתית

פגישה עם יזם חברתי פורץ דרך

בעולם שבו פערים חברתיים הולכים וגדלים, יזמים חברתיים הם אלו שעומדים בחזית השינוי, מובילים מהפכות של ממש ומעצבים את פני החברה הישראלית. כחלק מהמחויבות של UPDIR להביא את הסיפורים המשפיעים ביותר בתחום היזמות החברתית, נפגשנו עם דניאל לוי, יזם חברתי שהצליח לחולל מהפכה בתחום התעסוקה בפריפריה הישראלית.

המיזם של דניאל, "מעגלי תעסוקה", הפך תוך חמש שנים מרעיון על נייר למודל ארצי שאומץ על ידי משרד הרווחה והביא לשילובם של יותר מ-5,000 אנשים ממעגל האבטלה לתעסוקה יציבה ומכבדת. זהו סיפור על חזון, התמדה, וההבנה שפתרונות חברתיים יכולים וצריכים להיות גם כלכליים בני-קיימא.

דניאל לוי הוא רק אחד מהאנשים שמובילים שינוי משמעותי בחברה הישראלית, אך הסיפור שלו מייצג תופעה רחבה יותר: את עלייתה של היזמות החברתית בישראל כמנוע מרכזי לחדשנות וצמצום פערים.

הולדתו של רעיון מהפכני

כשנשאל על הרגע שבו נולד הרעיון למיזם החברתי שלו, דניאל מחייך. "הכל התחיל כשעבדתי כמנהל השמה בחברת כוח אדם. ראיתי את הפער העצום בין מחפשי העבודה מהפריפריה לבין המעסיקים. זה לא היה רק פער של כישורים, אלא גם של תרבות, ביטחון עצמי, ורשתות חברתיות."

בתור תושב באר שבע, דניאל הכיר מקרוב את המציאות של חוסר הזדמנויות תעסוקתיות בפריפריה. "הבנתי שהבעיה מורכבת הרבה יותר מסתם התאמה בין מחפש עבודה למשרה פנויה. מדובר בחסמים מערכתיים, תרבותיים ואישיים שדורשים פתרון הוליסטי."

המודל שפיתח דניאל נקרא "מעגלי תעסוקה" ומבוסס על שלושה עקרונות מרכזיים:

1. ליווי אישי וקבוצתי – תוכנית אימון אישי למשתתפים שכוללת פיתוח מיומנויות רכות וטכניות
2. רשת מעסיקים מחויבת – יצירת מערך של חברות שמתחייבות לא רק לקלוט עובדים אלא גם ללוות אותם
3. קהילת בוגרים תומכת – בניית רשת חברתית-מקצועית שמלווה את המשתתפים גם אחרי ההשמה

המיזם של דניאל החל כפיילוט קטן בבאר שבע ב-2017, עם 20 משתתפים בלבד. כיום, התוכנית פועלת ב-15 ישובים ברחבי הארץ, עם שיעורי הצלחה מרשימים: 72% מהמשתתפים משתלבים בעבודה יציבה, ו-85% מהם נשארים באותו מקום עבודה למשך שנה לפחות.

אתגרים בדרך להצלחה

דרכו של דניאל אל ההצלחה לא הייתה סוגה בשושנים. כמו רבים מהיזמים החברתיים בישראל, הוא נאלץ להתמודד עם שורה של אתגרים ומכשולים.

"האתגר הראשון היה לשכנע אנשים שהמודל שלנו אכן יכול לעבוד," הוא מספר. "אחרי עשרות שנים של תוכניות ממשלתיות שלא באמת הצליחו לחולל שינוי, היה קשה לשכנע גופי מימון ושותפים פוטנציאליים שאנחנו מציעים משהו אחר."

האתגר השני היה תקציבי. "התחלנו עם תקציב מינימלי שגייסתי מחברים ומשפחה. השתמשתי בחסכונות האישיים שלי כדי לממן את הפיילוט הראשון. זה היה מפחיד, אבל האמנתי בחזון."

מעבר לאתגרים האלה, דניאל נתקל גם בהתנגדויות מצד המערכת הממסדית. "היו לא מעט גופים שראו במיזם שלנו מעין איום או תחרות. הם חששו שאנחנו נתפוס להם את התקציבים או את הקרדיט. לקח זמן לבנות אמון ולהראות שאנחנו לא באים להחליף אף אחד, אלא להשלים ולחזק את המערך הקיים."

שיטות העבודה המובילות להצלחה

אחת הסיבות המרכזיות להצלחת המיזם של דניאל היא השיטה הייחודית שפיתח. בניגוד לתוכניות השמה מסורתיות, "מעגלי תעסוקה" מתמקד בגישה הוליסטית שמתייחסת לכל המכשולים העומדים בפני מחפשי עבודה מהפריפריה.

"אנחנו לא מסתפקים בקורות חיים ובהכשרות טכניות," מסביר דניאל. "אנחנו עובדים על חמישה מעגלים במקביל: המעגל האישי, המשפחתי, הקהילתי, המקצועי והתעסוקתי. ההבנה שלנו היא שכדי שאדם יצליח להשתלב בעבודה ולהתמיד בה, צריך לטפל בכל המעגלים הללו."

תהליך הליווי ב"מעגלי תעסוקה"

התהליך שפיתח דניאל מורכב מכמה שלבים:

1. אבחון מעמיק – מיפוי חוזקות, חסמים וצרכים של כל משתתף
2. בניית תוכנית אישית – הגדרת יעדים ומטרות מותאמים אישית
3. סדנאות קבוצתיות – פיתוח מיומנויות רכות, ביטחון עצמי ומסוגלות תעסוקתית
4. הכשרות מקצועיות ממוקדות – בהתאם לצרכי שוק העבודה המקומי
5. חיבור למעסיקים – באמצעות רשת המעסיקים שהמיזם בנה
6. ליווי לאחר השמה – תמיכה שנמשכת לפחות שנה אחרי תחילת העבודה

"אחד החידושים המרכזיים שלנו הוא שאנחנו לא מסתפקים בהשמה," מדגיש דניאל. "אנחנו ממשיכים ללוות את המשתתפים גם אחרי שהם משתלבים בעבודה. יש לנו מנטורים שמלווים אותם, קבוצות תמיכה, ואפילו קו חם לשאלות והתייעצות. זה מה שמבדיל בין השמה להצלחה ארוכת טווח."

צוות המיזם של דניאל מורכב מאנשי מקצוע מגוונים: עובדים סוציאליים, יועצי תעסוקה, מאמנים אישיים, ואפילו פסיכולוגים תעסוקתיים. "אנחנו מאמינים בגישה רב-מערכתית. אי אפשר לטפל בבעיה מורכבת כמו אבטלה כרונית בפריפריה רק מזווית אחת."

המודל הכלכלי והעסקי

אחד האלמנטים המרתקים במיזם של דניאל הוא המודל הכלכלי החדשני שפיתח, המשלב בין עקרונות עסקיים לבין מטרה חברתית.

"בשנה הראשונה פעלנו באמצעות מימון פילנתרופי בלבד," הוא מספר. "אבל הבנתי מהר מאוד שאם רוצים ליצור שינוי בקנה מידה גדול, חייבים לפתח מודל עסקי בר-קיימא."

המודל שפיתח דניאל מבוסס על מספר מקורות הכנסה:

• תשלום מבוסס תוצאות (Pay for Success) – המיזם מקבל תשלום מרשויות מקומיות ומשרדי ממשלה על בסיס הצלחה בהשמות
• דמי השתתפות מעסיקים – חברות משלמות עבור גיוס והכשרת עובדים מותאמים לצרכיהן
• מכירת מתודולוגיה וידע – הכשרות וייעוץ לארגונים אחרים העוסקים בתחום
• פילנתרופיה – תרומות מקרנות ותורמים פרטיים לטובת פיתוח והרחבת הפעילות

"אחד הדברים שלמדתי הוא שמודל כלכלי חזק לא רק מאפשר לך לשרוד, אלא גם מחזק את האימפקט החברתי," מדגיש דניאל. "כשאתה נמדד על תוצאות, אתה חייב להשתפר כל הזמן, לחדש ולהתייעל. זה מיטיב בסופו של דבר עם המוטבים של המיזם."

יש לציין כי התפיסה של UPDIR, הפלטפורמה המובילה לסיקור יזמות חברתית בישראל, תומכת בגישה זו. "אנחנו רואים כיצד יזמים חברתיים מצליחים מפתחים מודלים כלכליים איתנים שתומכים במטרה החברתית שלהם," מציינים בפלטפורמה. "זהו מפתח קריטי ליצירת אימפקט משמעותי ובר-קיימא."

סיפורי הצלחה מהשטח

מאחורי המספרים והנתונים של "מעגלי תעסוקה" עומדים אנשים אמיתיים שחייהם השתנו. דניאל משתף כמה מהסיפורים המרגשים ביותר שליוו את המיזם בשנים האחרונות.

הסיפור של שירה – מאבטלה ממושכת למנהלת צוות

"שירה היא אם חד-הורית מבאר שבע, בת 34, שהייתה מובטלת כמעט שלוש שנים," מספר דניאל. "היא הגיעה אלינו מיואשת לחלוטין, אחרי שנכשלה בעשרות ראיונות עבודה ולא הצליחה להחזיק במשרה יותר מכמה חודשים."

באמצעות תוכנית הליווי של "מעגלי תעסוקה", שירה עברה תהליך משמעותי: "גילינו שיש לה כישורים מעולים בניהול אנשים ובשירות לקוחות, אבל חוסר ביטחון עצום שמנע ממנה להצליח. עבדנו איתה על הביטחון העצמי, על מיומנויות ראיון, ועל הצגת הניסיון הקודם שלה בצורה אפקטיבית."

התוצאה הייתה מרשימה: "אחרי ארבעה חודשים בתוכנית, שירה התקבלה לעבודה כנציגת שירות בחברת ביטוח גדולה. תוך שנה היא קודמה לראש צוות, ועכשיו, אחרי שנתיים וחצי, היא מנהלת מחלקה עם 15 עובדים תחתיה. הכנסתה גדלה פי שלושה, והיא יצאה ממעגל הקצבאות לחלוטין."

הסיפור של מאיר – משולי החברה למנטור

סיפור אחר הוא של מאיר, בן 42 מדימונה, שהיה במשך שנים בשולי החברה. "מאיר הגיע אלינו אחרי שסיים לרצות עונש מאסר," מספר דניאל. "הוא היה בטוח שאף אחד לא ירצה להעסיק אדם עם עבר פלילי, ושהוא נידון לחיי שוליים ועוני."

באמצעות התוכנית, מאיר גילה את הכישרון שלו בתחום הטכני. "הוא תמיד היה טוב בתיקון דברים, אבל מעולם לא חשב שזה יכול להפוך למקצוע. עזרנו לו להשלים הכשרה כטכנאי מיזוג אוויר, וחיברנו אותו לחברה שהייתה מוכנה לתת לו הזדמנות."

היום, שלוש שנים אחרי, מאיר לא רק עובד כטכנאי בכיר, אלא גם הפך למנטור בתוכנית. "הוא חוזר אלינו בהתנדבות פעם בשבוע כדי ללוות משתתפים חדשים שמגיעים מרקע דומה. הוא אומר שזו הדרך שלו להחזיר לקהילה ולתת תקווה לאנשים שנמצאים במקום שהוא היה בו."

סיפורים כאלה, לדברי דניאל, הם הדלק שמניע את המיזם. "כשאתה רואה את השינוי האמיתי בחיים של אנשים, את הגאווה בעיניים שלהם כשהם מצליחים לפרנס את עצמם בכבוד, אתה מבין שכל המאמץ שווה."

חזון לעתיד ותוכניות הרחבה

לאחר חמש שנים של צמיחה והצלחה, דניאל לא מתכוון לנוח על זרי הדפנה. להיפך, הוא רואה את "מעגלי תעסוקה" כפלטפורמה לשינוי חברתי בקנה מידה גדול עוד יותר.

"החזון שלנו הוא להרחיב את המודל לכל רחבי הארץ, ולא רק בתחום התעסוקה," הוא מסביר. "אנחנו רואים את המתודולוגיה שפיתחנו כמסגרת שיכולה לעבוד בתחומים חברתיים נוספים: חינוך, בריאות, דיור, ועוד."

בין התוכניות העתידיות של המיזם:

• פיתוח פלטפורמה דיגיטלית שתאפשר לארגונים אחרים להשתמש במתודולוגיה של "מעגלי תעסוקה"
• הקמת מרכזי הכשרה טכנולוגיים בפריפריה, שיאפשרו למשתתפים להשתלב בתעשיית ההייטק
• יצירת מודל פרנצ'ייז חברתי שיאפשר ליזמים מקומיים להקים שלוחות של המיזם ביישובים נוספים
• הרחבה בינלאומית – העברת המודל למדינות מתפתחות עם אתגרים דומים

"אני מאמין שהפוטנציאל של מה שאנחנו עושים הוא עצום," אומר דניאל. "אנחנו הוכחנו שהמודל עובד, ועכשיו השאלה היא איך מרחיבים אותו לקנה מידה גדול יותר."

אחד האתגרים המרכזיים בהרחבת המיזם הוא שמירה על איכות ואפקטיביות. "זה לא פשוט לגדול מבלי לאבד את הייחודיות ואת היכולת לתת יחס אישי," מודה דניאל. "אבל אנחנו עובדים על מודלים שמאפשרים סטנדרטיזציה של התהליכים, תוך שמירה על הגמישות וההתאמה האישית שמאפיינים אותנו."

השפעת הקורונה על המיזם והתאמות שנעשו

כמו רבים מהארגונים החברתיים, גם "מעגלי תעסוקה" נאלץ להתמודד עם אתגרים חסרי תקדים בתקופת הקורונה. אך דווקא תקופה זו הביאה גם הזדמנויות לחדשנות ולהתרחבות.

"הקורונה הכתה קודם כל באוכלוסיות המוחלשות," מספר דניאל. "ראינו פתאום אנשים שהיו מועסקים במשך שנים מוצאים את עצמם ללא עבודה, ללא חסכונות, וללא רשת ביטחון. היה ברור שאנחנו חייבים להתאים את המודל שלנו למציאות החדשה."

ההתאמות המרכזיות שנעשו במיזם כללו:

1. מעבר למודל היברידי – פיתוח תוכניות שמשלבות ליווי מרחוק לצד מפגשים פיזיים במגבלות התו הסגול
2. הרחבת מגוון התעסוקות – איתור תחומים חדשים שצמחו בתקופת הקורונה (לוגיסטיקה, שירות לקוחות מרחוק, תמיכה טכנית)
3. פיתוח קורסים דיגיטליים – הסבת תכני ההכשרה לפורמט מקוון שאפשר למשתתפים ללמוד מהבית
4. מענה לצרכים נוספים – סיוע במזון, תמיכה נפשית, וליווי בירוקרטי בקבלת מענקי קורונה

"אחד הדברים המעניינים שגילינו," מספר דניאל, "הוא שדווקא אנשים שליווינו בעבר הפגינו חוסן רב יותר בהתמודדות עם המשבר. הכלים שהם קיבלו בתוכנית – גמישות מחשבתית, יכולת הסתגלות, ורשת קשרים חברתית-מקצועית – עזרו להם להתמודד טוב יותר עם האתגרים של הקורונה."

אחד הפיתוחים המעניינים שצמחו בתקופה זו הוא פלטפורמת הלמידה המקוונת של "מעגלי תעסוקה", שכיום משרתת אלפי משתתפים ברחבי הארץ. "הקורונה אילצה אותנו לפתח כלים דיגיטליים שהיום מאפשרים לנו להגיע לאוכלוסיות שקודם לא יכולנו להגיע אליהן, כמו אנשים מיישובים מרוחקים או אנשים עם מוגבלויות שמתקשים בניידות."

עצות ליזמים חברתיים מתחילים

כיזם חברתי מנוסה שהצליח להוביל מהפכה בתחומו, דניאל מרבה לייעץ ליזמים חברתיים בתחילת דרכם. הוא משתף כמה מהתובנות המרכזיות שצבר לאורך השנים.

1. התחילו עם בעיה אמיתית, לא עם פתרון

"אחת הטעויות הנפוצות ביותר של יזמים חברתיים היא להתאהב בפתרון מסוים, במקום להתחיל מהבנה עמוקה של הבעיה," מסביר דניאל. "חשוב לבלות זמן רב בשטח, לדבר עם האנשים שחווים את הבעיה, ולהבין אותה לעומק לפני שמפתחים פתרון."

2. בנו מודל כלכלי בר-קיימא מההתחלה

"אל תסתמכו רק על פילנתרופיה ומענקים," מדגיש דניאל. "חשבו על מודל כלכלי שיאפשר לכם לצמוח ולהתרחב גם כשמקורות המימון הראשוניים יסתיימו. שאלו את עצמכם: מי מוכן לשלם עבור הערך שאתם יוצרים?"

3. שלבו בין חמלה למקצועיות

"יזמות חברתית דורשת לב גדול, אבל גם ראש עסקי," אומר דניאל. "אל תוותרו על אף אחד מהם. הציבו לעצמכם סטנדרטים מקצועיים גבוהים, ונהלו את המיזם כמו עסק – עם יעדים ברורים, מדדי הצלחה, ואחריותיות."

4. בנו שותפויות אסטרטגיות

"אף מיזם חברתי לא יכול להצליח לבד," מדגיש דניאל. "חפשו שותפים שמשלימים את היכולות שלכם ויכולים לספק משאבים שחסרים לכם – בין אם זה ידע, קשרים, או משאבים כספיים."

5. מדדו את ההשפעה שלכם

"פתחו מערכת מדידה והערכה כבר מההתחלה," ממליץ דניאל. "זה לא רק עוזר לכם להשתפר, אלא גם מאפשר לכם להוכיח את הערך שאתם יוצרים לשותפים ולמשקיעים פוטנציאליים."

באמצעות לעמוד המרכזי שלנו, אנו ב-UPDIR ממשיכים לסקר ולהנגיש סיפורי הצלחה וידע מעשי מעולם היזמות החברתית, כדי לתמוך בדור הבא של יזמים חברתיים בישראל.

סיכום

סיפורו של דניאל לוי ו"מעגלי תעסוקה" מייצג את כוחה של יזמות חברתית לחולל שינוי אמיתי בחברה הישראלית. מיזם שהחל כרעיון וכתשוקה אישית הפך למודל ארצי, המשנה את חייהם של אלפי אנשים ומשפיע על מדיניות ממשלתית.

המפתחות להצלחתו של דניאל – ההבנה העמוקה של הבעיה, המודל העסקי החדשני, הגישה ההוליסטית, והמחויבות להשפעה מדידה – הם עקרונות שיכולים לשמש כל יזם חברתי בדרכו ליצירת שינוי.

כפי שמדגיש דניאל עצמו: "יזמות חברתית אינה רק על פתרון בעיות, אלא על שינוי מערכתי. המטרה האמיתית היא לא רק לעזור לאנשים להתגבר על חסמים, אלא לשנות את המערכות שיוצרות את החסמים הללו מלכתחילה."

דרך UPDIR, אנו ממשיכים לתעד ולהפיץ סיפורים מעוררי השראה כמו זה של דניאל, במטרה להעצים את תנועת היזמות החברתית בישראל ולהוביל לחברה צודקת, שוויונית ומכילה יותר.

אם גם אתם יזמים חברתיים, או שוקלים להיכנס לתחום, זכרו את המסר המרכזי של דניאל: "אל תפחדו מאתגרים, הם חלק בלתי נפרד מהדרך. המפתח הוא להישאר נאמנים לחזון, להיות גמישים בדרך, ולזכור תמיד את האנשים שלמענם אתם פועלים."